"ברגע שיש לך את הביט, הראש כבר לבד מתחיל לחשוב"
סולן להקת 'הדג נחש' שאנן סטריט על השיר 'זיליון דולר': "הוא בנוי כולו מהשיר 'מיליון דולר' של רפי פרסקי"
סולן להקת 'הדג נחש' שאנן סטריט סיפר ב-103fm על השיר 'זיליון דולר', על הקשר שלו לשיר 'מיליון דולר' של רפי פרסקי, על תהליך העבודה באולפן בתקופת המלחמה ועל הדרך שבה ההיפ־הופ מאפשר לחבר בין עבר להווה דרך יצירה מוזיקלית.
"התחלנו את השיר הזה מהביט", חשף סטריט. "בנינו את הביט קודם כל, הוא בנוי כולו מהשיר 'מיליון דולר' של רפי פרסקי, הוא גזור ומודבק מחדש בצורה שתתאים יותר לעשות עליה ראפ. מהרגע הראשון ידעתי שהשיר הזה מתאים להפוך לו את הביט וגם ידעתי שיש מלא מה להגיד על מיליון דולר. ברגע שיש לך את הביט הראש כבר לבד מתחיל לחשוב".
על תהליך הכתיבה הרחיב: "בדרך־כלל יש לי טקסט שאני רוצה להביא כשאני מגיע לאולפן, והוא לא גמור, משאירים מקום לדברים שיוולדו ברגע. אני כותב וגם אם יצא שאמרתי ואז הקלטתי, אז אני כותב את זה כדי שזה יצא יותר טוב. זה אמור להישמע טבעי, לפחות בסיפור שלי, זה נשמע הכי טבעי אחרי שאתה מופיע עם זה 20 פעם, בזמן שאתה מקליט זה הכי פחות טבעי, אז אם זה נשמע טבעי כבר בהקלטה, אז זה מצוין".
עוד התייחס כיצד המלחמה השפיעה על תהליך העבודה שלו: "אלבום שנכתב בזמן המלחמה, כל הפגישות היו בזמן המלחמה, ועוד מוקדם לסכם את המלחמה. הייתי אתמול בשער הנגב והיו בומים, והם אמרו לי 'אל תפחד', אמרתי 'מכל החבר'ה שגרים פה, אני לא מפחד'. שמענו הרבה בומים במלחמה ולא פחדנו ללכת למקומות מפחידים, אבל אני מתבאס שכל מה שקרה קרה, ואני שומע בומים, זה מבאס אותי, אז מוקדם לסכם. בירושלים אצלנו בסדר דווקא, שגרה, אפילו לא מאוד מתוחה כרגע".
"אני כבר 10 שנים אוסף שירים"
בהמשך, סטריט תיאר את תחילת דרכו בראפ ואת החיבור העמוק לעבודה המשותפת עם דיג'יי מש: "כשהייתי צעיר לא באמת היה ראפ בארץ וזאת הדרך שלי לעשות את הגשר שלי ושל הדיג'יי שלי, דיג'יי מש, שאת כל העבודה עשינו ביחד. אני כבר 10 שנים אוסף שירים, נגיד אני שומע שירים ברדיו ואני אומר 'על השיר הזה אפשר לעשות ביט'. אז כשאמרתי לדיג'יי שלי את זה ראיתי בעיניים שלו שעושים את זה".
לסיום, הסביר את תפיסתו לגבי יצירה בהיפ-הופ ואת השפעות המלחמה על המפגש עם הקהל: "לקחתי חומר גלם קיים, זה מה שההיפ־הופ יודע לעשות, הוא יודע להצביע על העבר וגם לסלול את הדרך לעתיד. זה לקחת חומר גלם מוכר ולעשות ממנו קצת חדש. המלחמה הזאת זרקה אותנו להופיע במקומות לדוגמה בלי הגברה, וקהל של אנשים אבלים או מפונים, ואתה בא לשם לבדר אותם. וזה אסימון שצריך ליפול, הכל חלק מאותו היגיון שלפעמים פשוט לא הגיוני".
