אלפי נהגים חוצים גשרים בישראל מדי יום, מבלי לדעת מה באמת מחזיק אותם באוויר. בפרק ה־21 בפודקאסט 'מהנדסים בנייה', התארח אסף דסברג, מהנדס אזרחי וראש צוות במשרד 'גרושקו מהנדסי מבנים', והכניס את המאזינים לעולם בו טעות חישוב אחת, תדר לא מסונכרן או החלטת תחזוקה שגויה עלולים להפוך גשר מאייקון הנדסי לסכנה אמיתית.
"גשר זה דבר גדול, שעשוי גם לפעמים מפלדה, בטון דרוך, טכנולוגיות מיוחדות", אמר תחילה. "כשאתה מתכנן מחלף שנוסעים עליו המוני אנשים, זה מאוד משמעותי, זה לא עוד וילה ובניין. יש הרבה סדרות של גשרים שהם אותו אופי, העומסים לא תמיד דומים. כשאני מתכנן גשר, אני צריך להבין מה תפקיד הגשר, זה הדבר הראשון. אני רוצה להגיע מנקודה לנקודה ולדלג מעל מכשול, המכשול יכול להיות נחל, יכול להיות כביש, לפעמים ואדי מאוד גדול. יש לנו גשרים להולכי רגל, לרכבים, רכבות קלות, רכבות, כל הדברים האלה בסוף צריכים לעבור, לכל גשר יש את העומסים שלו. אנחנו מעמיסים עומס של משקל, אם רכבת מגיעה ויש לה את התנודות שלה, אני צריך להכפיל את העומס של הרכבת במקדם מסוים כדי שבאמת ידמה את המשקל האמיתי. נושא התדרים הוא שונה לגמרי, מבנה יכול לקבל תדר שישפיע עליו כמו שילד שמנדנד את הרגליים על נדנדה, הוא מגדיל את אורך התנודה, אז גם כשרעידת אדמה פועלת על מבנה, היא יכולה להגדיל את התנודות שלו עד הרס".
עוד הוסיף: "אני למדתי יעוץ קרקע. כדי להבין מה יועצי קרקע נותנים לי, אני חייב את האינטרקציה איתם, כי אני מעביר עומסים מאוד גדולים לקרקע, אני מקבל מהם אינפוט כדי שאוכל לדעת איך השפעה של רעידת אדמה תשפיע על הקרקע. מאוד חשוב להבין בשלב ניתוח המבנה את הקרקע. באחד הגשרים האחרונים שעשינו, נאלצנו לנתק את הגשר מהמבנה, ובנינו אותו על סמכים, וזאת בניגוד לגשרים אחרים. במדינת ישראל לא יודעים לתחזק פלדה כמו שצריך כי זה דורש המון עבודה והמון מקצועיות. אם הגשר לא מסוגל להניע את האנשים מצד לצד, אז סתם בנינו פסל. יש לכל פרויקט את המתכנן המוביל שלו, מתכנן התנועה יגדיר לנו כמה נתיבים הוא חושב שצריכים להיות על הגשר, איזה סוגי כלי רכב, זה מאוד משמעותי. מהנדסים הם אנשים פרקטיים, פחות אכפת לי איך יראה הגשר, בסוף אני עובר עליו ב־100 קמ"ש. מדינת ישראל היא אחת המובילות בנושא תחזוקת גשרים".