מוסד שורש פועל כעשור, ומטרתו לספק למקבלי ההחלטות המלצות על מדיניות שתביא את ישראל למסלול צמיחה ארוך טווח ובר קיימא. המוסד מקיים מפגשים עם מקבלי ההחלטות, עורך מחקרים ופועל בתקשורת וברשתות החברתיות. פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית, סגן נשיא מוסד שורש למחקר חברתי-כלכלי, שוחח עם דני דבורין ויעל חביב ב-103fm על נושא שמדיר שינה מעיניו - פערי ההשתכרות של בני הגיל השלישי.
הפערים הכלכליים בגיל השלישי מעמיקים, ולאחרונה פורסם כי כ-300 אלף אזרחים ותיקים נמצאים מתחת לקו העוני. "הפערים לא מתחילים בגיל השלישי, הם נצברים", סיפר פרופ' קמחי. "הם מגיעים בגיל השלישי לקו העוני כי הם לא חסכו או לא עבדו בצורה רציפה. מי שהיה ברמת הכנסה נמוכה במשך כל הקריירה שלו לא ישפר את מצבו לאחר הפרישה, כי קצבת הזקנה שהמדינה נותנת לא מספיקה לקיום בכבוד, והאנשים האלה מוכרחים להמשיך לעבוד".
לדבריו של קמחי, "מצאנו הבדלים גדולים מאוד בהשתתפות בכוח העבודה בין יהודים לערבים, בין גברים לנשים. מי שנשאר מאחור הם בעיקר נשים שנשארות לבד, רבות מהן לא יכולות לעבוד. נשים ערביות כמעט ולא עובדות אחרי גיל 65. עבודה בגיל כזה צריכה להיות פריבילגיה, אבל יש אנשים שאין להם ברירה כדי להתקיים".
"מי שנמצא ברמת חיים סבירה ורוצה להמשיך לעבוד כי זה נותן לו סיפוק - הממשלה לא צריכה להתערב", אמר. "בכיוון ההפוך - קצבאות הזקנה מקוצצות לאנשים שרמת ההכנסה שלהם עוברת סף מסוים. אנשים שיכולים לעבוד בשכר גבוה, זה לא משנה להם הרבה, אבל אנשים שנמצאים על הגבול חושבים אם כדאי להם לעבוד".