נטלי וקסלר, מכונאית במכשירי תנועה מרכז מרכזי בסורק שוחחה עם צ'רלי בוזגלו ופרופ' רפי קרסו ב-103fm על הדרך למקצוע שנחשב גברי, ההתמודדות עם סטריאוטיפים והאהבה למכונאות
תחילה תיארה וקסלר את הדרך האישית שלה למקצוע, ההתמודדות עם סטראוטיפים והחיבור מהבית: "אני כבר הרבה שנים במקצוע, מ-2018 פחות או יותר עובדת במקצוע. אני עובדת במוסך. יש עניין של סטריאוטיפים שאישה צריכה להיות במשרד ולא דברים אחרים. אני לומדת הסמכה לניהול מוסך, אני עובדת באיגוד המוסכים, וזה אצלי מהבית. כל מה שאני יודעת אני יודעת מאבא שלי, כשהוא היה צעיר היו לו הרבה מכוניות. כשהגעתי לגיל 17, בתיאוריה היו הרבה שאלות על המנוע, ביקשתי ממנו שילמד אותי ואז קניתי רכב, שעל בשרי למדתי ממנו הרבה דברים, עד היום הוא אצלי. עבדתי עם אבא שלי, עשיתי בכלל תואר במשהו אחר, בהתחלה רציתי ללמוד את זה מוקדם, והיו מורידים אותי מזה 'בשביל מה, את בחורה יפה', ואחרי שסיימתי תואר, הבנתי שזאת התשוקה שלי וזה מה שאני רוצה, וזה מה שאני אוהבת, ואני שמה פס על מה שאומרים והתחלתי ללמוד את זה ולהיכנס למוסכים ולא כמו שעשיתי בצורה חובבנית בבית".
"אני כבר הרבה שנים במקצוע, מ-2018 פחות או יתר עובדת במקצוע. אני עובדת במוסך. יש עניין של סטראוטיפים שאישה צריכה להיות במשרד ולא דברים אחרים. אני לומדת הסמכה לניהול מוסך, אני עובדת באיגוד המוסכים, וזה אצלי מהבית, כל מה שאני יודעת אני יודעת מאבא שלי, כשהוא היה צעיר היו לו הרבה מכוניות, כשהגעתי לגיל 17, בתאוריה היו הרבה שאלות על המנוע, ביקשתי ממנו שילמד אותי ואז קניתי רכב, שעליה על הבשר שלי למדתי ממנה הרבה דברים, עד היום היא אצלי. הייתי עובדת עם אבא שלי, עשיתי בכלל תואר במשהו אחר, בהתחלה רציתי ללמוד את מוקדם, והיו מורידים אותי מזה 'בשביל מה, את בחורה יפה', ואחרי שסיימתי תואר, הבנתי שזאת התשוקה שלי וזה מה שאני רוצה, וזה מה שאני אוהבת, ואני שמה פס על מה שאומרים והתחלתי ללמוד את זה ולהיכנס למוסכים ולא כמו שעשיתי בצורה חובבנית בבית".