הערב (ב') כשבית"ר ירושלים תעלה לכר הדשא למפגש הענקיות מול מכבי חיפה, היא תעשה זאת כשהיא נושאת על גבה ציפיות שלא נראו בבירה מזה שנים. מי שמייצג את הלך הרוח הזה בצורה הטובה ביותר הוא הזמר והיוצר דודו אהרון, אוהד שרוף של הקבוצה, שהתראיין בתוכנית הספורט של 103fm. הוא התייחס ליכולת המרשימה של הקבוצה העונה וסימן את המטרות להמשך, וגם שיתף ברגע המרגש עם החטוף ששב מהשבי, רום ברסלבסקי.
דודו אהרון פתח את דבריו בהסבר על עוצמת ההתלהבות שמקיפה את המועדון, כזו שמצליחה להוציא מהבית גם את הדור הוותיק: "אם אני שומע מאבא שלי שהוא רוצה לבוא למשחקים, זה אומר הכל. אבא שלי בעשור האחרון לא אמר לי שהוא רוצה לבוא למשחק של בית"ר. הטירוף שקורה סביב בית"ר, כל הצוות שם שעושים עבודה מדהימה וגם מילה טובה וענקית לאלמוג כהן".
לדבריו, לא מדובר רק באנרגיות, אלא בשינוי מנטלי עמוק על המגרש: "אין ספק שעלינו מדרגה השנה. הראנו בגרות, משחקים שהיינו מפסידים בעונה שעברה, אז השנה ניצחנו אותם. אנחנו בפיגור, ומקבלים אדומים והופכים את התוצאה. אני אומר שהתקופה הטובה של בית"ר עדיין לא הגיעה".
כשנשאל על האפשרות שיבצע את ההמנון הרשמי של חגיגות האליפות בכיכר ספרא, אהרון לא הסתיר את תקוותו: "קודם כל, הלוואי שנשיר את שיר האליפות, זה נמצא בתפילות שלי. אני אוהד שרוף, מגיע לנו נחת אחרי 18 שנה. בעזרת השם, אני מאמין שאם יהיה חיזוק טוב בינואר, עם מישהו שלא חלוץ קלאסי ומגן ימני, אנחנו נלך חזק עד הסוף".
מעבר לפן המקצועי, אהרון שיתף ברגע אחד בטדי שלא ישכח לעולם – שירת ה"תקווה" לצד רום ברסלבסקי: "זה רגע שאני אנצור אותו בלב שלי לתמיד. יש כל כך הרבה אנשים שהיו בטדי, הם אמרו שהם לא זכרו את טדי ככה שקט בתפילת התקווה. ראיתי את רום, אי אפשר להסביר במילים כמה הוא מדהים, כמה כוחות נפש יש לו וכמה שהוא מקרין אור אחרי שהוא היה בגיהנום של הגיהנום. זה הניצחון, לראות אותו עם הקבוצה שהוא אוהד לשיר 'עם חופשי בארצנו'. הוא החזיק את הצעיף וצעק את זה לידי, לא היו לי מילים אחרי זה".
לצד הקריירה המוזיקלית הענפה – אלבום חדש בפתח, 'בדרך שלי', ומופע גדול שמתוכנן - אהרון מעיד על עצמו כ"אנציקלופדיה מהלכת" לכדורגל: "אני יכול להגיד שאין לאף אחד סיכוי נגדי בטריוויה על כדורגל. אגב, מחר יש לי יום הולדת 41". כשהפאנל ניסה לאתגר אותו, הגיב בחיוך: "טוב שלא הבאתם לי שאלות משנות ה־60, אתם בכוונה מביאים לי שאלה מכשילה".
לסיום, נזכר הזמר בימיו כחייל בלהקת מג"ב, כשהתשוקה לבית"ר גברה על המשמעת הצבאית ביום שבו הגיע אבי נימני לבירה: "אני רוצה לספר סיפור לגבי אבי נימני. אני לא אשכח את היום, שמעתי ברדיו שאבי הולך להופיע באימון הראשון בבית"ר ירושלים. הייתי בלהקת מג"ב והייתי בדרך לירושלים. האימון היה בסביבות 16:00 וגם ההופעה. הופענו לחיילי משמר הגבול ואמרתי לקלידן שנבלף שהקלידים לא עובדים כדי שנהיה באימון הבכורה של אבי. כמובן שפרצתי לדשא וחיבקתי את אבי".