החברים באולפן פתחו את התוכנית במחוות פרידה בעקבות הבשורה הקשה על פטירתו של העיתונאי ושדר הספורט אבי מלר בגיל 72. פרימו, קופמן וורמוט נפרדו מאבי מלר וסיפרו על דמותו, תרומתו וייחודו.
תחילה נפרד משה פרימו ממלר והדגיש את תרומתו רבת השנים לתקשורת הספורט: "אבל כבד נפל עלינו, אבי מאנשי תקשורת הספורט הטובים והמובילים במשך עשרות שנים. היום הלך לעולמו חלק מאיתנו וזה כל כך עצוב. מלר שידר בתשוקה כל משחק כדורגל, בין אם זה בליגה הלאומית או בליגה האנגלית, תמיד עם חיוך, חוש הומור, כתב ספר, כתב חידות, היה אנציקלופדיה מהלכת, היה חבר והיה קולגה. מלר האהוב כבר לא איתנו, וזה קשה לנו לעיכול, לא נשכח אותך לעולם".
רון קופמן המשיך וסיפר על היכרותו האישית עם מלר ועל פועלו המקצועי: "אבי הלך לעולמו בגיל 72 כתוצאה ממחלה קשה, הוא כבר חשב שהוא התגבר. פגשתי אותו והוא אמר לי שהכול בסדר ושהוא החלים, אבל לטבע יש חוקים משלו. אבי אהב כדורגל, אהב לשדר כדורגל, אהב לכתוב כדורגל, להופיע במופעים ביחד עם נדב על כדורגל, ושלט בכדורגל האירופי-הבריטי קודם כול, הוא חי עשר שנים באנגליה. עשה טיולים, ערך טיולים לישראלים בליגות הנמוכות, ליגה שנייה ושלישית באזור לונדון, והיה לו ידע עצום של כדורגל אירופי. הוא שידר גם בערוץ כדורגל אנגלי, ואז ליגת האלופות".
עוד המשיך: "הוא מהאבות המייסדים של ליגת האלופות עם מודי בראון ז״ל, הם היו עוגנים בעיתונות הספורט כאשר היא הייתה רק עיתונות לפני פרוץ ערוץ הספורט. הוא כתב במעריב, גם בחו״ל הוא כתב. כל מה שלא ידעתי - פניתי אליו כדי לקבל את המידע או את ההכוונה לאן ללכת ולאן לפנות. הוא היה איש מיוחד. גם כשהוא שידר, הטון שלו. אין אחד שהוא אמר לו 'לא', גם אם הוא היה לפני שידור או לפני הגשת טור. אם פנית אליו ואתה צריך משהו, הוא היה מקדיש לכל אדם את הזמן שלו, הוא היה ברייה נדירה באיכותה. כאשר המחלה חזרה, היה ברור שהוא הובס".
גילי ורמוט סיכם והדגיש את אישיותו של מלר: "איבדנו אנשים מהמשובחים, לא רק בספורט, בהכול. הוא היה מלא תשוקה, כל פעם ההתלהבות הזאת".