"אנחנו מתרחקים מהנקודה ומסתכלים שוב ימינה ושמאלה"
בין הלחימה והאמונה • היוצר והזמר עמרי כהן על השיר 'ברך עלינו', ועל החיפוש אחר הטוב: "מקווה שנצליח לחזור לנקודה הזאת, לא דרך כאב"
היוצר והזמר עומרי כהן, שוחח עם איריס קול ב-103fm על השיר 'ברך עלינו', על ה־7 באוקטובר, על רגעי ההכרעה ועל החיפוש אחר הטוב
תחילה תיאר את הרגע ב-7 באוקטובר בתפקידו כרבש''צ: "יישוב נווה זה יישוב מבוסס כבר 15 שנה, אני הייתי הרבש"צ של היישוב חמש שנים. הבוקר התחיל כמו שכולם זוכרים, המון אזעקות ונפילות בכל מקום. לקח לי כמה דקות לצאת מהממ"ד כי לא יכולתי ברמה הטכנית. לקחתי את הפלאפון, וזהו, משם האירוע התחיל להתגלגל לממדים שהלכו וגדלו. אני מבחינתי, התפקיד שלי לזהות את האירוע כמה שיותר מהר, להקפיץ כיתת כוננות שאז לא הייתה גדולה כמו היום. לשמחתנו הרבה המחבלים לא הצליחו להגיע ליישוב, הם נעצרו בדרך עם המפות".
על ההבנה כי מדובר במלחמה כוללת הרחיב: "בשלב מסוים התחילו לזרום אלינו המון פצועים. סדר הגודל הלך וגדל עם הזמן, אבל חבר התקשר אליי לשמחתי, הוא נמצא באיזושהי נקודה חשובה, והוא אמר לי 'יום כיפור. תשכח מכל מה שאתה מכיר ויודע, מכל מה שהתרגלת להתנהל בצורה מסוימת, אנחנו במלחמה'".
עוד תיאר את אינסטינטק הפעולה: "הדבר שהכי דחף אותי זה לצאת החוצה כמה שיותר מהר. זה היה האינסטינקט הבסיסי והראשוני. עשיתי שירות קרבי, ואנחנו חיים במדינה הזאת והכול, אבל אני רוצה להאמין שזה היה שם. בסוף כל התפקיד שלי מתרכז לרגעים האלו. אם ברגעים האלו אני נמצא לא מוכן, זאת בעיה קשה. אני מעריך שמי שעושה תפקידים כאלו, הם מוכנים לזמן הזה. בסוף, זה במקום מסוים התבקש שאפעל".
"אנחנו מתפללים לטוב שנראה בעין, אז יש דברים שאנחנו לא מבינים"
כהן דיבר גם על כעס, אמונה ועל הניסיון לראות את התמונה הרחבה: "בהתחלה היה המון כעס. אני מאמין שבאמת אנחנו צריכים להסתכל על הטוב ועל הרע. במהות אנחנו מבינים שהכול טוב, רק רוצים לראות אותו בעיניים. אני לא ממעיט לרגע, ונפגשתי עם כל כך הרבה כאב במלחמה הזאת, נפגשתי עם הצער, אני לא מדבר על זה. בסופו של דבר, במבט עמוק, במבט של אמונה, אנחנו רוצים להרים את המבט, להוציא את העיניים מבין הכוונות, לצאת מהנקודה הספציפית ולהסתכל על התמונה הכללית. אם נסתכל אחורה, אז היו מצבים קשים ונוראיים, אבל בתוך תהליכים ארוכים הדברים הרעים הולידו דברים אחר כך ואמרנו 'אוקיי, זאת הדרך'. ברור שאנחנו מתפללים לטוב שנראה בעין, אז יש דברים שאנחנו לא מבינים".
לסיום, דיבר על האחדות בימים שאחרי, ועל הכמיהה לחזרה לאמת: "בתחילת המלחמה נורא ראו את זה. ככל שאנחנו מתרחקים מהנקודה הזאת, אנחנו מתרחקים מהאמת. בכמה ימים אחרי ה־7 באוקטובר, אנחנו יישוב דתי מהצד המסוים שלנו, ופתאום באים אחים לנשק, והם באמת אחים לנשק, והם תורמים ומתקשרים בלי סוף 'מה אתה צריך'. אמרתי לעצמי 'בואו נשים בצד את השנה שהייתה לפני ה־7 באוקטובר', וזאת האמת של עם ישראל, בכאב שלה ובגבורה שלה, זאת האמת. כשאני מסתכל על הסיטואציה ככה, אני מברך על דברים טובים. אנחנו מתרחקים מהנקודה ומסתכלים שוב ימינה ושמאלה, וזה כואב ממש. אני מקווה שנצליח לחזור לנקודה הזאת, לא דרך כאב ומלחמה, אלא ממקום אמיתי. אם מסתכלים על החיים האמיתיים, רואים את זה, זה נמצא שם. יש מפלצת שמזינים אותה, צריך להתעלם ממנה ולהתחבר למקומות אמיתיים, כי שם זה נמצא".
