"הדמעות יורדות בלי אפילו שאני צופה אותן"
אתמול ציינו 15 שנה ללכתו של אבי כהן ז''ל • תמיר כהן, בנו של אבי ז''ל: "מלווה אותי כמעט בכל מהלך ומחשבה ביום, חווה את זה כל הזמן"
אתמול ציינו 15 שנה ללכתו של אבי כהן ז''ל, אחד הבלמים הגדולים בכדורגל הישראלי. תמיר כהן, בנו של אבי כהן ז''ל, שוחח עם החברים באולפן הספורט של 103fm ושיתף בתחושותיו.
"כל אחד חווה את זה באופן אישי", שיתף. "כל אחד עם הכאב, הזיכרון והקושי שלו, ביחד כמשפחה. הדמעות יורדות בלי אפילו שאני צופה אותן, זה יותר מלווה בדברים הפשוטים, כמו להתקשר ולהגיד בוקר טוב ומה נשמע, סתם לדעת שהכל בסדר. אני חושב עליו המון. מלווה אותי כמעט בכל מהלך ומחשבה ביום. חווה את זה כל הזמן".
איך היה לגדול כבן לשחקן גדול כמו אבי כהן ז''ל? לדבריו, "אתה גדל לתוך הדבר הזה. מאוד קשה לא להישאב לתוך זה ולא להיות חלק. במהלך הדרך עוד במחלקת הנוער, המעמסה הייתה מאוד כבדה. כביכול תמיד יש איזשהי ציפייה מסוימת. זה ליווה אותי לאורך כל הדרך. לשמחתי הרבה, עם הרבה עבודה ורצון, ובן אדם שחווה את הדרך הזאת הרבה לפני, בדיוק של דברים, סידור המחשבה, הצלחתי למצב את עצמי כשחקן לגיטימי בליגת העל".
על השער המרגש והזכור במדי בולטון מול ארסנל: "רגע מאוד אמוציונלי. נכנסתי בדקה 89 והגול היה בדקה 92. לא שיחקתי כמעט חצי שנה. זה מהמשחקים הבודדים שעוד נכנסתי לסגל באותה שנה. שער ניצחון שהיה הרבה יותר משער ניצחון. התפרצות שאני אפילו לא יודע מה היא. אני חושב שגם ראו עליי שאני פשוט לא יודע מה לעשות. עד שאחד מחבריי לקבוצה חיבק אותי וכולם באו לחבק אותי".
על הריחוק שלו בשנים האחרונות מעולם הכדורגל: "כשחזרתי לכדורגל במחלקת הנוער, ידעתי שאני מסוגל לתת מעצמי את כל כולי. ברגע שהבנתי שאני כבר לא מסוגל לתת מעצמי את ה-100% אחוז האלה, העדפתי לעזוב את התחום ולהתמקד במשהו שאני מוכן לתת מעצמי את כל כולי".
לסיום, התייחס למצב במכבי ת''א בין האוהדים להנהלת הקבוצה: "כל עניין המחאות זה לא נעים. במיוחד בתור שחקן. כשאתה נמצא בסיטואציה הזאת. להגיד שאני אוהב את זה? אני לא יכול. להגיד שזה נורמלי ולגיטימי? זה גם בסדר. בסוף הקהל הוא חלק מרכזי בתפאורה. צריך להיות לטובת המועדון, כי המועדון הוא מעל הכל".
