בג"ץ בולם את חקירת מבקר המדינה על אירועי 7 באוקטובר. ח''כ שמחה רוטמן, יו''ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (הציונות הדתית), התייחס לכך ואמר: "מעניין שאתה משתמש בתואר בלם, אני דווקא הייתי משתמש בתואר דרס, אבל בסדר".
"חוק יסוד מבקר המדינה אומר שני דברים, הראשון הוא שמבקר המדינה רשאי לבדוק כל עניין, הוא לא מוגבל בכוח הביקורת שלו, ומעבר כותב החוק שמבקר המדינה אחראי על מינוי תפקידו מול הכנסת. מבקר המדינה הוא גם גורם שאמור לבקר את מערכת המשפט, בתי המשפט. העובדה שבית המשפט חושב שהוא עליון על חוקי היסוד, כל רשויות השלטון, מבקר המדינה, הממשלה והכנסת - מדובר בקבוצה של אנשים שלא מוכנה לשום בלם ושום איזון", אמר יו"ר ועדת החוקה.
הוא המשיך והסביר: "מזמן טענתי שאין בבית המשפט העליון את המושג הזה שמרן, יש אקטיביסטים יותר ואקטיביסטים פחות. שמרנים בבית המשפט לצערי אין. אנחנו רואים שוב ושוב התקרנפות רבתי של כל האנשים שטענו 'יש שמרנים', אנחנו רואים שוב ושוב שהדבר הזה לא נכון. שופט שמרן, תפקידו לשמור על פי החוק, היום לא שמרו לפי החוק".
על תפקידו של מבקר המדינה והסמכויות הנתונות לו בחוק אמר רוטמן: "מבקר המדינה זה אחד ממתניעי תהליך ועדת החקירה. אם בעקבות דוח של מבקר המדינה כתוב שיש צורך למנות ועדת חקירה בראשות שופט או במינוי של שופט בית משפט עליון - הרשות נתונה בידיו. כל נושא שמתאים לועדת חקירה, מה שנהוג לכנות 'ממלכתית', בהתאמה מתאים לדוח מבקר המדינה, ככה כתוב בחוק".
חבר הכנסת רוטמן נשאל על ההבדל בין ביקורת מבקר המדינה לוועדת חקירה, על כך השיב: "נדרשת ביקורת יותר עקיפה, דיסיפלינות אחרות ושיתוף ציבור בצורה אחרת ממה שמבקר המדינה עושה. אל תשכחו שכל מידע שמגיע למבקר המדינה, לא ניתן לעשות בו שימוש בשום הליך משפטי, לא פלילי ולא אזרחי. לכן ניתנה למבקר המדינה סמכות ביקורת מאוד מקיפה על כל הרשויות, אבל כאיזון לאותה סמכות קבעה הכנסת שלא ניתן לעשות שימוש בדוחות המבקר בשום הליך משפטי. אם רוצים לקחת את בדיקת המבקר ואת הדוח ולומר שזה מצריך בדיקה יותר מקיפה - אז הוועדה יכולה לעשות את זה, יכולה גם הממשלה או בכנסת ועדה פרלמנטרית".
קופמן אמר לח"כ רוטמן כי לפחות חצי מהעם לא יהיה מוכן לקבל ועדת חקירה שאינה ממלכתית. על כך אמר רוטמן: "לא הייתי מדבר כל כך בקלות על חצי עם או לא. אני מוכן לקבל את הנחת העבודה שלך שחלק משמעותי מהעם לא ייתן שום אמון בוועדה שימנה את כל חבריה יצחק עמית, והחצי השני לא ייתן אמון בוועדת חקירה שממונה על ידי הממשלה, כמו שהיה אחרי מלחמת לבנון השנייה. לכן אני חושב שההצעה הבאמת נכונה היא ש-80 חברי כנסת מכל סיעות הבית יבחרו את חברי ועדת החקירה. מה מפחיד כל כך? אני מתנגד התנגדות נחרצת לכך שאת כל ועדת החקירה תמנה הממשלה, הסמכות הזאת קיימת בחוק,ואני מתנגד לזה מבחינה ציבורית".
עוד הוסיף רוטמן על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית: "תלונות מוצדקות על כל מיני נושאים בפריפריה של ההליך השיפוטי, לשבת בתיק בניגוד עניינים? זה קודש הקודשים של משפט. בנוגע לניגוד עניינים, יצחק עמית הרחיב את ההגדרה למחוזות שאיש לא שמע עליהם ולא דמיין אותם. האם זה הסרגל שלך יצחק עמית? ובסרגל הזה אתה מודד אחרים? אתה לא ראוי להיות שופט".
ח"כ שמחה רוטמן המשיך בביקורת והתייחס לאמירה של יצחק עמית: "הוא נתן משפט מדהים 'הגישו עליי הרבה תלונות ורק אחת נמצאה מוצדקת'. אני יכול להגיד לך ששמעתי על שודד בנק שאמר שטענו ששדד הרבה סניפי בנק והוא שדד רק אחד. זה טיעון של עבריינות, זה טיעון מזעזע. יש לנו אדם חסר אחריות, אפשר לומר גם מגלומן. יושב אדם באמת בשחצנות אדירה, שמצאו שפעל בניגוד עניינים, יש הליך משמעתי אבל הבעיה הגדולה היא שהוא לא מתבייש להשתמש בכוחו של בית המשפט לטובתו האישית. גם כאשר תוגש תלונה משמעתית, ואני אדרוש זאת, צריך להקים הרכב של בית דין משמעתי. אסור לוותר על אף הליך בהקשר הזה".
עריכה: עידן נאור