"לא ניתן לבצע שינוי משטר באיראן - גם אם נחסל את חמנאי"
ד"ר רז צימט: "השינוי יתבצע כשמיליוני אזרחים איראנים ישנו את מאזן הכוחות בינם לבין המשטר הדכאני הזה"
האם המהומות באיראן מרמזות על נפילה קרובה של משטר האייתולות? ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, סבור שמוקדם מדי לקבוע. בשיחה עם פרופ' אריה אלדד ורון קופמן ב-103fm הוא הסביר כי היקף ההפגנות עדיין לא מערער את המשטר האסלמיסטי המדינה, והסביר מדוע באיראן קיימים שני צבאות מקבילים.
"בשעה הזאת לא נראה שזה הולך לקראת קריסה של המשטר, זה מאוד רחוק מזה. במצב שבו אנחנו נמצאים היום יש כמה אלפי מפגינים, ואין אפילו שימוש בכל יכולות הדיכוי של המשטר", קבע צימט. עם זאת הוא הציע לכולנו לעקוב בעניין: "יכול להיות שבעוד שבוע אגיד שיש מאות אלפים ומשתמשים במשמרות המהפכה ואנחנו רואים עריקות. נכון לשעה הזו אנחנו רואים בסך הכול גל נוסף של מחאות".
ד"ר צימט נשאל לאחר מכן אם לישראל יש דרך לסייע לציבור האיראני להתנער מהמשטר הדכאני המקומי. הוא נשמע מסויג. "באיראן יש 90 מיליון בני אדם. שינוי משטר באיראן לא תלוי ברובו בישראל. לא ניתן לבצע שינוי משטר באיראן גם אם נחסל את חמנאי מחר בבוקר - הוא יתבצע כשמיליוני אזרחים איראנים ישנו את מאזן הכוחות בינם לבין המשטר הדכאני הזה. ישראל וארצות הברית יכולות לתמוך במתנגדי המשטר, אבל משמרות המהפכה ימשיכו להשתמש באש לדכא אותם".
"הצבא הסדיר לא רלוונטי, הוא פרוס בגבולות"
צימט הסביר כי הצבא האיראני אינו קשור למתח הפנימי באיראן. "הצבא הסדיר לא רלוונטי, הוא פרוס בגבולות. יש שלושה גורמים משמעותיים לדיכוי: משמרות המהפכה, הבאסיג' וכוחות ביטחון הפנים כמו המשטרה. אם שם נראה לפחות חוסר נכונות וחוסר נחישות לדכא את המהומות, זה סיפור אחר. נצטרך לחפש את הבקיעים האלה, אם וכאשר יהיו", הסביר. "הצבא לא יקום נגד משמרות המהפכה. אם משמרות המהפכה לא יגלו עוצמה ונחישות, זה לכשעצמו יספיק שהמפגינים יתגברו על כוחות הדיכוי ואכיפת הכוח".
אם כך, מדוע בכלל מתקיימים באיראן שני צבאות שונים? ד"ר צימט סיפר כי מדובר בנסיבות היסטוריות שהביאו לעיוות המתמשך הזה. "המהפכה האסלאמית התרחשה ב-1979, ואחת הכוונות הייתה להתבסס על מליציות מזוינות שתמכו בחומייני והתארגנו להגן על יציבותו של המשטר", אמר. למרות שהצבא הסדיר נחשב נאמן למשטר השאה, הוא נשאר על כנו בעקבות מלחמת איראן-עיראק שפרצה ב-1980. "נוצרו מאז ועד היום שני צבאות עם חלוקת עבודה ביניהם", אמר.
הפנים לציבור? "זה לא בתחומו של הנשיא אלא של המנהיג העליון"
עם זאת, השלטון האיראני לא מדבר בקול אחד. "יש סימן לכך שהנשיא הנוכחי באיראן, פניו לציבור הרחב - הוא פרגמטי וקצת יותר מתון. הוא אומר שבסדרי העדיפויות צריך לנסות לגשר על הפער בין הציבור למשטר האיראני, ולכן הגישה שלו שונה מהנשיא הקודם ראיסי", גילה המומחה לאיראן. צימט סיפר כי הנשיא פזכשיאן עשוי להקפיא גזרות כלכליות לציבור הרחב, כמו למשל העלאת המע"מ במדינה, אבל מדובר בתיקון קוסמטי שלא יהווה שיפור של ממש במצב הכלכלי של האזרח האיראני. "הבעיות הכלכליות של איראן נובעות גם מהסנקציות, גם מניהול כושל וגם משחיתות. הפתרון הוא שינוי מבני, אבל זה לא בתחומו של הנשיא אלא של המנהיג העליון, והוא לא משנה את דרכו כידוע".
על התמיכה הנמשכת בארגוני הטרור: "חמנאי יגיד שאלה החיים עצמם"
לדבריו של ד"ר צימט, "אם נסתמך על דבריו של שר האוצר האמריקני, איראן העבירה מיליארד דולר מאז הפסקת האש לחיזבאללה. אם את הכסף הזה היו משקיעים בטיפול בתשתיות הלאומיות הקורסות של איראן, בוודאי שזה היה משמעותי". הוא הסיק מכך כי מבחינת המשטר מדובר בעניין של סדרי עדיפויות: "חמנאי יגיד שאלה החיים עצמם, והוא צריך לדאוג קודם לביטחון. יש לו תפיסה אידאולוגית שהוא צריך לשרת, ובראייתו היא לא סותרת את התפיסה שהיא משרתת את הביטחון הלאומי של איראן. מי שמכריע את הוויכוח זה חמנאי ולא הנשיא".
