"לאחר תקופת שמגר התפתחה לאט־לאט פרקטיקה, ונוצרה מערכת של ממשלת צללים"
אביחי בוארון (הליכוד) הסביר את החוק לחיזוק היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מפחדים להביע את עמדתם"
הכנסת אישרה אמש בקריאה טרומית את החוק שמטרתו לחזק את היועמ''שים של משרדי הממשלה. ח''כ אביחי בוארון (הליכוד) הציג את עמדתו בנושא.
תחילה בוארון הציב את הרקע ההיסטורי לשינוי במעמד היועצים המשפטיים: "עד ליועץ המשפטי מאיר שמגר, הנוהג היה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא יועץ משפטי רק לממשלה. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, הספציפיקציה שלהם בכל משרד ומשרד, היא זו שהופכת אותם למקצוענים בתחומם, לדוגמה יועץ משפטי של הגנת הסביבה, יועץ משפטי של משרד החינוך ומשרד הביטחון. אבל לאחר תקופת שמגר התפתחה לאט־לאט פרקטיקה, שלאחר מכן גם פסקי דין נכתבו בעקבותיה, שהמשרדים הממשלתיים כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, ונוצרה מערכת של ממשלת צללים. ממשלת הצללים זה לא משנה לאיזה צד היא נוטה. היא לא כמו ממשלת הצללים בבריטניה, שבה האופוזיציה ממנה ממשלת צללים ואומרת הפוך מהממשלה המכהנת. פה נוצרת ממשלה נגטיבית לממשלה המכהנת, וזה לא משנה אם זה ימין או שמאל, המבנה עצמו הוא לא נכון".
עוד הרחיב על השוואה בין ניהול כלכלי לריבוי מומחים בתחום המשפטי: "גורם אחד צריך לנהל את כל המערך הכספי ולהסתכל על החשבון הכולל, ופה מדברים בסוגיות משפטיות שיש להן מומחים. היועצים המשפטיים יש להם התמחות ספציפית, כמו שבבית חולים יש מנכ"ל ויש מומחה בכל מחלקה".
בוארון המחיש באמצעות דימוי מעולם הרפואה וביקר את היועצת המשפטית לממשלה: "לדוגמה, ראש מחלקת אורתופדיה הוא המומחה הגדול, ואם יש רופא בכיר שמנהל את בית החולים והוא בכלל מתחום הסרטן, זה לא קשור לאורתופדיה ואתה לא יכול לפסוק. גלי בהרב־מיארה אין לה את המומחיות שיש למומחה דוקטור. יש כמה דוגמאות, גלי צה"ל היא הראשונה. ליועצת המשפטית למשרד הביטחון יש מומחיות, היא עוסקת בייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, ובוודאי שהיא פיתחה ספציפיקציה לא רק בנושא גלי צה"ל. גם על חוק הגיוס יש לה עמדה מסוימת. לא יכול להיות מצב שהיועצת המשפטית לממשלה אומרת לה שהיא לא הולכת לוועדת חוץ וביטחון כי היא לא מביאה את העמדה, כי היא נוגדת את העמדה שלה, זה לא ייעשה".
"הצעת החוק הזאת תעבור, חד־משמעית כן"
בהמשך, טען לאווירת פחד בקרב יועצים משפטיים: "נוצר מצב שכל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, למרות מומחיותם, מפחדים להביע את עמדתם נוכח עמדת הבוס שלהם, וזה לא יכול להיות. הצעת החוק הזאת תעבור, חד־משמעית כן. יש לה את הכוח לומר לכל שר בכל משרד ממשלתי: אתה עושה א' או ב', וזה לא יכול להימשך. המציאות אבסורדית. אנחנו לא יכולים לשרת את מדינת ישראל. גם ממשלת בנט־לפיד לא יכלה לנהל כשהייעוץ המשפטי לא היה מאפשר. בוודאי כשמדובר בפירמידה מובהקת שבה יש ראש שמורה כל החלטה בצורה דיקטטורית לכל משרד ממשלתי, לא יכול להיות".
על סוגיית עיתון 'הארץ', אמר: "אני לא נכנס לסוגיית עיתון 'הארץ', אבל זה כמו שיש רמטכ"ל בצבא, בכל תחום הוא אומר לקציניו כן או לא. אז בתחום הזה הוא לא יכול להגיד? כל קצין צה"ל, כדי למלא את תפקידו, צריך לקרוא 'הארץ'? אין דמוקרטיה בצבא, יש היררכיה צבאית, כי אם כל אחד לא ימלא את הפקודות תהיה אנרכיה. אני חושב ששר הביטחון צריך להוציא מהחברה את כל סוגיית המינויים על עיתונים. לא צריך את זה בכלל, יש אתרי אינטרנט ולא צריך לבזבז את כספי הציבור על מינויים לעיתונים. גם עיתון 'הארץ', צריך להקצות אותו על רוח הסכינים שהוא תוקע בגבם של חיילי צה"ל. אבל רציתי לדבר מתוך עיקרון, אני מאמין שיש עקרונות".
כמו כן, הגיב לדבריה של שקמה ברסלר: "שקמה ברסלר לא חשובה כשלעצמה, יחד עם זה יש ציבור גדול שמאזין לדבריה. ראיתי את זה הבוקר, וזה שיא הפשיזם לנסות לצמצם ילודה למגזר מסוים דרך כספים. ראש הממשלה ב־2003 אמר את הדבר הבא, ואני מאמין לו ברמה הכלכלית: 'לא צריך לתת כסף על כל ילד', זה מונע יציאה לשוק, זה לא נכון מבחינה כלכלית, עם זה אני מסכים. אבל זה לא מה שנאמר פה, זה לצמצם את הילודה דרך סנקציות כספיות".
לסיום, הבהיר שהביקורת אינה מופנית רק כלפי הציבור החרדי: "ראש הממשלה, במה שעשה, לא כיוון דווקא לחרדים. בציבור הדתי־לאומי יש המון משפחות דתיות, ולכאורה גם הציבור הזה נפגע. אבל פה ברסלר מתייחסת לחרדים".
