דור ה־Z, שנולד אי שם בין 1996 ועד 2012, הוא דור אחר לגמרי מאלה שבאו לפניו, ובעיקר מאלה שנולדו אחריו, צמודים למסכים ולמכשירי הטלפון. בפרק השישי בפודקאסט 'תוצרת מקומית' בהגשת שאדי חדאד, אירח שאדי את פרופ' נועה לביא, דיקנית בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, שוחחו השניים על איך דור ה־Z רואה את מקום העבודה שלו, ומה כדאי לעשות כדי לשלב עוד צעירים מהחברה הערבית בשוק העבודה, מדור ה־Z ובכלל.
"לא רק שהקמתי תחום לימודים לזה, גם התחלתי לחקור - וככל שהעמקתי במחקר הבנתי גם שאחד האתגרים הגדולים שיש במפגש הבין דורי בין דור ה־Z לדורות המעסיקים, דורות ה־X, ילידי 1965 עד 1979 ודור ה־Y, ילידי 1980 עד 1996, ויש כאן מפגש בין דורי שהוא התנגשות רכבות בשוק העבודה", אמרה פרופ' לביא תחילה. "אחד האתגרים הגדולים ביותר של החברה שלנו בישראל, וגם של החברה בעולם, זה המפגש הזה בשוק העבודה. כשאני מסתכלת על צעירים וצעירות מדור ה־Z שנכנסים לשוק העבודה, הם מבינים את העולם הדיגיטלי יותר טוב מהמעסיקים שלהם, ואני כבר רואה את ההקושי בכניסה לשוק העבודה. כשאתה מתייחס לקבוצות חברתיות, שהן בעצם קבוצות מיעוט, אז רואים שוליות כפולה. זה לא רק צעירים וצעירות שיש להם אתגרים ייחודים מתוקף צעירותם, כאן נכנסת השוליות הזו של צעירים וצעירות מהחברה הערבית שנכנסים לשוק העבודה שגם כך נמצא במשבר - עם מקצועות הולכים ונעלמים, ואין דרך לדעת מה ללמוד".
בהמשך, הוסיפה: "יודעים שדור ה־Z יחליפו בין 10 ל־37 מקומות עבודה בחייהם ושהמקצועות שנעלמים ראשונים אלו המקצועות שבהם קבוצות המיעוט יותר נוכחות. בין היתר מקצועות הקופאים והקופאיות או רוקחים ורוקחות שידוע ש־AI עלול להחליף אותם, וידוע מי נמצא במקצועות האלה. אז זה מוריד לנו מקצועות שבהם מי שמגיע מהחברה הערבית נמצא בהם. מגפת הקורונה זירזה תהליכים שקרו מתחת לפני השטח, כך שצעירים וצעירות אחרי המגפה לא חזרו לשוק העבודה. הם הבינו שלא מבטיחים להם יציבות או קביעות והעולם כאוטי, אז רואים אותם מתקיימים בכלכלת חלטורה - הם מעדיפים לעבוד בשחור, מתחת לפני השטח, להחליף המון מקומות ויכולים להיות גם וגם וגם. הם יכולים להיות שליחים בוולט ובלילה יהיו ברמן או ברמנית ובין לבין בייביסיטר ואפילו ערוץ יוטיוב שבו הם יהיו משפיענים"
"הם מסתכלים על העולם ואומרים 'העולם כאוטי, אין שום גבול, שום דבר לא מבטיח לנו כלום, המבוגרים במילא לא מבינים אותנו'", הבהירה, "הם מסתכלים על הדור שלנו ואומרים 'בגדתם בנו, אתם משאירים לנו עולם שלא מבטיח לנו שום דבר'. בהמשך יש לנו את המלחמה בישראל שהובילה לשבר נוסף, כי כלל הצעירים והצעירות חוו שבר עמוק אל מול המדינה. היא כבר בגדה בהם בקורונה, והבגידה הגדולה יותר היא אחרי 7 באוקטובר שגבולות נפרצו - בתוך זה הצעירים והצעירות בחברה הערבית חווים את החברה היהודית ככזו שמאשימה אותם ומצביעה עליהם כאויב מבפנים והם עוד יותר מפחדים לצאת החוצה ולהגיע לאיזשהו ריאיון עבודה".
כיצד בכל זאת לקבל צעירים וצעירות מדור ה־Z למקומות העבודה ולהבין את התנהגותם? "אני אומרת קודם כל אמפתיה, לפתח את זה לדור האחר שנראה כמו חייזרים", אמרה פרופ' לביא בסיום הפרק. "הם כאלו כי הם השתנו גם במבנה המוח. אלו שגדלו לעידן המסכים, הופרשו להם הורמונים אחרים בתהליך ההתבגרות שלהם - והם מין אנושי מזן אחר".