חיוך מסוים
במלאות 100 שנה להולדתה, חזר דודי פטימר אל סיפורה של הזמרת־שחקנית דורותיאה ליביו, שנחשבה ל'מרלין מונרו הישראלית' • בלעדי לדיגיטל של 103fm
דורותיאה ליביו (2023–1926) הייתה אחת הכוכבות הגדולות בישראל בשנות ה־50, מעין גרסה מקומית של מרילין מונרו (כפי שהגדירו אותה העיתונים באותה תקופה). היום כמעט לא זוכרים אותה, אבל בתקופה קצרה יחסית היא הייתה אחת הדמויות הבולטות בזמר ובתיאטרון הקל בישראל.
ליביו נולדה בבוקרשט, למדה זמרה, משחק וריקוד, והצטרפה לתיאטרון היהודי בעיר כבר לפני מלחמת העולם השנייה. בגיל צעיר זכתה להצלחה באופרטות ובמופעי רוויו, ולימים הכירה שם את בעלה הראשון, הבמאי רוביו ליביו. מאוחר יותר עזבה את רומניה, הצטרפה אליו בפריז, ובשנת 1950 עלתה לישראל.
בישראל היא הפכה לחלק מרכזי מתרבות המוזיקה הקלה של העלייה מרומניה. הופעותיה בתיאטראות הסאטיריים "לי לה לו" ו"דו רה מי", לצד הקלטות של שירים בעברית, בצרפתית ובאנגלית, הפכו אותה לדמות מוכרת בזירת הבידור. התיאטראות וההופעות האלה, לצד המוזיקה הסלונית של אותה תקופה, היו חלק מהנוף התרבותי של תל אביב בשנות החמישים - עולם שהיה בו משהו זמני, מלא צבע, ובכל זאת מעט שולי מבחינת הזיכרון הקולקטיבי של הדורות הבאים.
קרדיט: מתוך אלבומה הפרטי של דורותיאה ליביו
בהמשך חייה המשיכה ליביו להופיע, הרבה לצד בעלה השנה, מוזיקאי הג'אז פאול קוסלה, גם במסגרת סיורי הופעות בעולם מטעם המגבית היהודית, ובכל זאת היא נותרה דמות שחלקים גדולים מהציבור כמעט שכחו. סיפור חייה הוא סיפור של עליה, יצירה, ותנועה בין יבשות ושפות - ומזכיר תקופה של תרבות ישראלית שהייתה בה משהו אחר, נוכח וזמני גם יחד.
דודי פטימר, חברה של ליביו, שזכה לפגוש ולתעד אותה ואת פועלה, חוזר בפרק זה של ההסכת "מילים ולחן" אל היכרותם והקשר המיוחד ביניהם, אל סיפור חייה ובעיקר אל השירים המוכרים שהקליטה והומרו על-ידו מתקליטים נדירים לפורמט דיגיטלי.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.
