שיעמום, גרסת המבוגרים
מדוע שיעמום בגיל מבוגר בדרך כלל יושב על דברים אחרים? • אודי סגל, לימור אוזילבסקי וד"ר גדי און, חוקר שיעמום, עם הפתרון • פרק 08
שיעמום הוא תופעה נפוצה למדי בקרב כל בני האדם, אך נופצה מעט יותר בקרב אנשים מבוגרים, בייחוד לאחר שיצאו לפנסיה ולוח הזמנים שלהם הרבה פחות צפוף. מה ניתן לעשות על מנת למגר את השיעמום הבא לידי ביטוי כחלק מההזדקנות? בפרק השמיני בפודקאסט 'תור הזהב' בהגשת אודי סגל ולימור אוזילבסקי, מנכ"לית 'מתן שירותי בריאות', אירחו השניים את הפסיכולוג ד"ר גדי און, חוקר שיעמום, ושוחחו עמו על האופן בו מבינים שיעמום ומטפלים בו.
"יש דימיון מסוים בין מבוגרים למתבגרים, בגלל שלב האוטונומיה שהיא דרמטית בשני הגילאים הללו", פתח ד"ר און. "אצל אדם מבוגר יש ירידה ביכולת להחליט בשביל עצמו ולעשות דברים שהוא היה יכול לעשות פעם, והשיעמום הופך להיות שוב עניין משמעותי. אומרים שיש את שילוש האתגרים של הגיל המבוגר - שיעמום, בדידות וחוסר אונים, ושהם מזינים אחד את השני. בואו נגיד ששיעמום הוא לא מהנושאים הקלאסיים של פסיכולוגיה, בטח לא במאה השנים האחרונות שזה יותר חרדה ודיכאון, אבל איכשהו בעשרות שנים האחרונות יש צמיחה במחקר לגבי זה. כנראה שהתרבות שלנו מייצרת שיעמום בצורה מסוימת או מקשה על ההתמודדות איתו. קודם כל צריך לקבל את השיעמום כחלק מהחיים, וזה מעניין שאנשים מבוגרים לא מודים בזה כל כך. ילדים יודעים שזה קיים בחיים ושצריך לקבל את העובדה הזו. מי שיודע לשאת את זה, ולהיות בתחום הכלום והריק הזה, בזמן מסוים יכול להיות לכך השלכות חיוביות. יצירתיות למשל - מי שיודע להכיל שיעמום, יכול לצאת מזה בצורה טובה ולמצוא אחיזה מחודשת ומשהו מסקרן".
בהמשך הדגיש: "לא כל מי שאומר משעמם לי אז משעמם לו. לפעמים אנחנו משתמשים בשיעמום לא כדי לבטא את העובדה שאין מגוון, אלא לבטא מצוקה שלא מתייחסים אליה. מצד אחד, אנשים משתמשים בזה כדי לבטא את המצוקה, ומצד שני, בצורה מניפולטיבית כדי לשלוט קצת באנשים הקרובים להם ובמשפחה באמצעות רגשות אשמה כי זה אחד המניעים החזקים שלנו. כשאדם יוצא לגמלאות, לאחר שהיה מאוד נחוץ והיו צריכים אותו, פתאום הוא מאבד את החלק הזה בזהות והסכנה של המבוגרים היא שהקשישות תמצה את הזהות שלהם. כלומר זה מה שהם עושים - הם קשישים בחיים, וצריכים להכנס לתובנה שאומרת שיש תמיד עוד ושיש עוד דברים חוץ מאשר המצב אליו הגעת בגיל המבוגר. זה צריך להיות מטופל באמצעות המשפחה".
"מי שמרגיש מוזנח צריך לתת לו את התחושה שהוא לא ושהוא חלק מהמשפחה - שמערבים אותו בשיקולים והחלטות", הבהיר גדי בסיום הפרק. "אם זה הנכד שבא להסביר לו איך להשתמש בצ'אט GPT או המשפחה שבאה להוציא אותו, כדי שאותו מבוגר יבין שהוא חלק מהאירועים המשפחתיים. אם זה לא זה אז באמת מדובר בשיעמום, ובהקשר הזה צריך לחשוב על מגוון ולא רק כמה פעילויות עשית, אלא איזה עוד דברים אתה יכול להיות אפילו שפרשת לגמלאות, ואז להרחיב את הזהות".
"צריך לפעמים להוציא את המבוגרים מהבית, עד שהם מתחילים ליהנות"
לימור סיכמה, וטענה: "רגשות האשם נמצאים שם תמיד, ואני מדברת כבת להורים. כמה אתה צריך להיות עם ההורים. כשאני מסתכלת על אנשים יותר מבוגרים, אלה שיותר קשה להם לקום ולא רוצים לעשות דברים - אני מרגישה שצריך לפעמים להוציא מהבית את המבוגרים, עד שהם מתחילים ליהנות מזה. בעולם שלנו, קשישים הרבה פעמים מתנגדים למטפלת לא כי הם באמת מתנגדים, אלא כי הם רוצים לראות את הילדים. הם רוצים שהילדים שלהם יהיו שם, ואז פה נכנסים לעולם של טיפול מול המשפחה. אנחנו קצת חוזרים לילדות כשאנחנו מבוגרים. אני מאמינה שרוב עניין השיעמום בגילאים הללו הוא קריאה לעזרה, ואנחנו עם הילדים נותנים מעטפת לצרכי ההורים. זו שותפות הלכה למעשה".
עריכה: עומר אוקון
