"הפרק הזה של הנבחרת היה עבורי מאוד מאכזב וגם עבורו"
שמוליק גנדלמן, שוחח בהתרגשות על הצלחתו של עמרי בליגה האיטלקית: "המטרה הייתה לעבור לחמשת הליגות הגדולות, איטליה היא השלישית במספר"
שמוליק גנדלמן, אבא של שחקנה החדש של לצ'ה עמרי גנדלמן, סיפר בשיחה עם צוות התוכנית ב-103fm על ההשתלבות המופלאה של בנו בליגה האיטלקית, ההתמודדות המנטלית, והאתגרים בדרכו המקצועית מחו"ל ועד למגרשי הכדורגל של אירופה.
תחילה הסביר גנדלמן את התחושות הראשוניות מההגעה לליגה האיטלקית: "זו הרגשה מופלאה. לראות את ההתאקלמות שלו מהרגע הראשון שהוא הגיע, אבל להיות פה במשחק אחד ראינו פיזית, באצטדיון, את הגול הראשון. אתמול המשחק היה בסרדיניה, אז ראינו את זה מהדירה שלו בל'צה, אבל כן, זה אושר גדול מאוד".
על ההתמודדות המנטלית והכנת הקרקע לקריירה באיטליה, אמר: "הרבה מהתהליך שלו היה עבודה מנטלית, של התמודדות. זזה בסופו של דבר מה שמחזיק ומה שמוביל, בנוסף לכישרון. ההתאמה שלו לליגה האיטלקית, הייתה תמיד על הפרק, אבל הוא הוכיח שהיא הייתה מוצדקת לאורך הדרך. המטרה הייתה לעבור לחמשת הליגות הגדולות, איטליה היא השלישית במספר. עצם זה שהייתה לו את האופציה להגיע בקיץ, אבל זה לא התבשל עד הסוף, ולשמחתנו זה קרה בינואר. התקופה בבלגיה, נתנה לו פלטפורמה טובה לתת את הקפיצה, להבין מה זה להיות בחו''ל, להבין את העליות והמורדות, ולבנות את עצמו ברמה המנטלית והפיזית".
"הכתבות מפרגנות, אבל בספורט צריך המשכיות לכל דבר. אז יורדים עם הרגליים על הקרקע, והכי חשוב זה ההמשכיות. אבל כן, יש המון פרגון, ברחוב יש עצירות כל הזמן, ומברכים והאיטלקים פה מאוד אוהבים כדורגל, זה לא משהו שנתקלתי בבלגיה", אמר.
"עמרי היה שחקן כדורסל מצוין"
בהמשך, דיבר על הרקע המשפחתי ועל השפעתו על הקריירה של עמרי: "עמרי היה שחקן כדורסל מצוין. אני הבן של, והאבא של, אני רק באמצע, אני רק בורג קטן. עצם זה שהייתי הבן של, עזר לי להקנות את הכלים לעמרי ולהיות אבא של, אז זה מתחבר ביחד. אני רציתי לדחוף את עמרי לכדורסל אבל הכדורגל מחבר את הילדים יותר, והוא הוכיח לי שגם שם הוא מסוגל".
עוד דיבר על המקצוענות, היחס למאמן, ועל השאיפות העתידיות: "עמרי חונך להיות מקצוען והוא לקח את זה לרמות מאוד גבוהות, ככה הוא נותן את הכבוד ומכבד כל מאמן שיהיה לו או שהיה לו. הוא ספורטאי והוא צריך לקבל את המדיניות של מי שאחראי בסופו של דבר. הפרק של הנבחרת היה עבורי מאוד מאכזב, כמו גם לעמרי. כי אני לא חושב שהיה עוד שחקן ישראלי שעשה מאה הופעות בליגה יותר בכירה עם 33 שערים ו-14 בישולים. זה מאחורנו, בסופו של דבר עמרי קבע סטנדרט מסוים מבחינת היכולות שלו, והוא צריך להמשיך, זה לא פרק סיכום, הוא יודע לאן הוא רוצה ושואף להגיע, ועדיין יש לאן. ועל זה הוא עובד כל יום. וכשיגיע הזמן, בסוף השחקן צריך לכבד את המאמן, והמאמן צריך לכבד את השחקן".
לסיום, דיבר על סגנון המשחק בליגה האיטלקית לעומת בלגיה: "המשחק הוא שונה, הוא מאוד אינטנסיבי ואגרסיבי אבל לא במובן הרע של המילה. הם תוקפים מהר מאוד את הכדור. התחושה שלי, ואגב, זה לא יצא לי לדבר עם עמרי, אבל אני חושב שהכדורגל האיטלקי מאפשר לו להביא את הוורסטיליות שלו בתנועה, בכיסוי שטחים, בבוקס לבוקס, מה שהיה פחות בבלגיה. הייתה להם תפיסה מקובעת של הגדרות של קווים במגרש שאתה יכול להסתובב בהם בהתאם לתפקיד שלך, ופה הכדורגל קצת שונה".
