"היה לכבוד ערך הישרדותי"
ד"ר תמיר ליאון, בחן את הקשר בין תרבות למנהיגות, והסביר כיצד ערך הכבוד התפתח בהתאם לסביבה הכלכלית: "הסיפור של הכבוד התפתח מכמה שהאדמה פוריה"
ד''ר תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, שוחח עם פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו ב-103fm ובחן את הקשר בין תרבות למנהיגות, הסביר כיצד ערך הכבוד התפתח בהתאם לסביבה הכלכלית והחברתית, וכיצד הבנה זו מסייעת בהובלת דורות חדשים בצבא ובארגונים אחרים.
ד"ר תמיר ליאון, הציג את תחום המחקר והרחיב על השימוש האנתרופולוגי בתחומים שונים, ונתן דוגמה מהצבא: "אנתרופולוג יישומי שיש לו לקוחות. אני אתן דוגמה, בניתי לפני המלחמה את המנהיגות של זרוע היבשה של הצבא. התפקיד שלי בתור אדם שחוקר תרבות של אנשים צעירים, היה להתאים את המנהיגות לדורות החדשים. בעצם, המחקר, הלקוח לכאורה זה הצבא או אנחנו, אנחנו חוקרים על תרבות כדי שהם ינהיגו יותר טוב. הזכרתם בנושא של התרבות את עניין הכבוד. לכן נבדוק בכל העולם, באיזה מקומות הכבוד הוא חשוב ובאיזה מקומות הוא פחות חשוב, וחשוב לדעת את זה בתור מנהיג כי צריך לדעת עד כמה חשוב הסיפור של הכבוד, שלא לדרוך עליו בטעות. אז מצאנו שכבוד תלוי בעד כמה האדמה פוריה או לא".
ליאון הסביר על הקשר בין סוג האדמה והחיים הכלכליים לבין ערך הכבוד בחברה: "אם האדמה פוריה, אני עובד עם חקלאות. מה אפשר לגנוב לי? לקצור לי חיטה? אבטיח? אם האדמה לא פוריה, אני עובד על צאן. באים ולוקחים משאית של כבשים, זה מיליונים. לכן, האדם שיש לו את הכבוד שהוא אצלו, אתה אומר 'ממנו מפחדים, אני לא אבוא לשדוד', היה לזה ערך הישרדותי, וככה הכבוד התפתח. הסיפור של הכבוד התפתח בעד כמה האדמה פוריה או לא".
