עם קליפה או בלי?
האם הוויטמינים באמת נמצאים רק בקליפה ואיפה מסתתר רעל מסוכן? ד"ר מאיה רוזמן עושה סדר בצלחת ומנפצת את המיתוסים
רבים מאיתנו גדלו על המיתוס לפיו "כל הוויטמינים נמצאים בקליפה", משפט שגרם לדורות שלמים להיאבק בסיבים קשים או לוותר על הפרי כליל. ד"ר מאיה רוזמן התייחסה לסוגיה הבוערת ומיהרה להרגיע: למרות הדעה הרווחת, הוויטמינים והמינרלים נמצאים ברוב המקרים בכל רקמת הירק והפרי. היא הסבירה כי קילוף אמנם עלול להפחית מעט את כמות נוגדי החמצון, אך הוא בשום אופן לא "מרוקן" את הערך הבריאותי של המזון.
במהלך הפינה, פירטה ד"ר רוזמן אילו קליפות כדאי לשמור ומאילו כדאי להיזהר. היא הזהירה במיוחד מפני קליפת תפוח אדמה שקיבלה גוון ירקרק או נבטים, שכן אלו מעידים על נוכחות סולנין - חומר שעלול להיות רעיל. במקרה כזה, המליצה לקלף עמוק, לפחות חצי סנטימטר. בנוסף, היא חשפה כי קליפת המנגו מכילה חומר המצוי בקיסוס רעיל ועלולה לגרום לצריבה אצל רגישים, בעוד שבגזר אין כלל הבדל תזונתי בין החוץ לפנים. "אם שוטפים היטב, אין צורך לקלף", ציינה.
ד"ר רוזמן הביאה פרטים מפתיעים גם על חלקים שנוטים להשליך לפח. היא הסבירה כי דווקא החלק הלבן של האבטיח עשיר בחומצת אמינו שטובה לכלי הדם, והמליצה לשלב אותו בשייקים. בנוגע לגרגרי חומוס, הבהירה כי הסרת הקליפה היא עניין של מרקם בלבד ואינה מעניקה יתרון בריאותי. לסיכום, היא הדגישה את הכלל החשוב ביותר בתזונה נבונה: "ירק מקולף שנכנס לגוף עדיף פי אלף מירק 'מושלם' שנשאר בצלחת כי לא היה כוח ללעוס את הקליפה".
המדריך המלא מחר בניוזלטר שלי
