ההסלמה הביטחונית והירי הבלתי פוסק לעבר ישראל אינם מסתכמים רק באיום פיזי. הם גובים מחיר כבד מבריאות הגוף והנפש של הציבור הישראלי. בראיון לניסים משעל וענת דוידוב ב־103fm, הסביר פרופ' רפי קרסו את המנגנונים הפיזיולוגיים המופעלים עלינו בעת הזו.
"צריך להבין שהתגובות שלנו הן תגובות נורמליות למצב שהוא לא נורמלי", פתח פרופ' קרסו את דבריו. "אנחנו נמצאים בחסך שינה, בעומס רגשי, וכולנו טראומטיים בצורה זו או אחרת. זה מביא גם למחשבות שליליות, למצב רוח גרוע, לחרדה ודיכאון, לתחושת בדידות. לפעמים יש הפרעות בזיכרון, בריכוז".
עוד אמר: "המוח שלנו, גם כשאנחנו ישנים, לא באמת נח - הוא דרוך. כמו אם לתינוק שקופצת מכל תזוזה שלו במיטה, המוח שלנו מחכה לאזעקה הבאה. לדברי פרופ' קרסו, חוסר השינה הכרוני אינו רק עייפות, אלא פגיעה בתפקוד המערכתי: "כל הדברים האלה יכולים להוריד גם את מערכת החיסון, להביא לעלייה בלחץ דם, ליותר מחלות לב. אנשים עם סף גירוי נמוך - רבים, מתפרצים, נוהגים לא בזהירות. אחרים בסוג של 'פריז' - מותשים, מותשים נפשית, הם לא עושים כלום. הם בדיכאון או חרדה ואפילו לפעמים בוכים".
על מנת להקל על העומס הרגשי ולשפר את איכות השינה בתקופה מתוחה זו, המליץ פרופסור רפי קרסו לאמץ מספר הרגלים מרגיעים. בראש ובראשונה, "פעילות גופנית, אם אפשר לעשות, משחררת אנדורפינים". לקראת שעות הלילה, "לפני שמתכננים ללכת לישון פחות מסכים, יותר מוזיקה, יותר לקרוא משהו.אם בכל זאת רואים מסכים, אז לראות קומדיות אידיוטיות. לא לראות חדשות".
חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם המצב הלא נורמלי, לפי קרסו, טמון ביכולת שלנו לגלות חמלה כלפי עצמנו. הוא קרא לציבור "לפרגן לעצמנו ולהרשות לעצמנו" מעט יותר חופש מהרגיל. בין אם מדובר בצריכת מזון מנחם מעבר למכסה הרגילה ובין אם מדובר בהפחתת הציפיות מעצמנו, קרסו הדגיש כי עלינו להכיר בכך שהמשאבים הנפשיים שלנו מוגבלים כעת, וכי מתן היתר ל"חריגות" קטנות בשגרה הוא כלי הכרחי לשמירה על החוסן.
כמו כן, אם מתאפשר, כדאי לנצל חצי שעה למנוחת "סייסטה" בשעות אחר הצהריים כדי להטעין את המוח. מעבר לכך, פרופסור קרסו הדגיש כי "אסור להיות לבד" והמליץ לשמור על קשר רציף עם חברים ובני משפחה. במידת הצורך, "אם צריך, גם לא להתבייש לקחת כדור הרגעה. לא להתבייש, להבין שזה מצב זמני".