"השיר התגלגל אחרת - כאילו לאה רבין בוכה"
פבלו רוזנברג חזר לאלבום הבכורה שלו וללהיט הגדול מתוכו - 'בדמעות שאת בוכה': "אחרי השיר הזה רציתי לפרוש - רק אקלקל"
רז שכניק מזמין אותנו לחזור 30 שנה אחורה, אל 1996 ואל אלבום הבכורה של פבלו רוזנברג - 'רק הלב יודע'. רוזנברג הוא אורחו של שכניק הפעם בתוכניתו ב-103fm. בשיחה סיפר רוזנברג כיצד האירועים הדרמטיים שפקדו את ישראל באמצע שנות התשעים השפיעו על הצלחת האלבום, למי יועדו מרבית שיריו, ומה הדבר היחידי שהוא באמת אהב לאחר שהתפרסם.
"כשעזבתי את סטלה מאריס באוקטובר 1994 נסעתי לניו יורק, והחלטתי שאני פורש ממוזיקה ועובר ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה. הייתי בן 29, ואמרתי שאני פורש מההבי מטאל", הודה רוזנברג. הוא התחיל ללמוד, אבל התקשה להתמיד בלימודיו. "התחלתי ללמוד. זה לקח יום", אמר וצחק. "עדיין יש בי את הבאסה הזאת שלא עשיתי תואר שני, עכשיו כבר אין לי סבלנות".
בניו יורק הוא המשיך לכתוב שירים, וכששב ארצה החל לנסות את מזלו. "כתבתי את מה שיצא ממני, ולא חיפשתי להיטים. רוני בראון, מנכ"ל חברת הליקון, אמר לי שבאתי ממינוס 1, בדרך כלל סולנים של להקות לא מצליחים לבד, ועוד עם איזו טרנספורמציה! - אבל עובדה שהאלבום הצליח".
"אשתי שאלה אותי: 'למה אתה שר ככה? תשיר כמו בבית'"
מועד יציאת האלבום השפיע לא מעט על גורלו, ונראה כאילו האירועים הדרמטיים שהתחוללו בישראל במחצית שנות התשעים השתלבו בשיריו החדשים של רוזנברג. כך קרה בדיוק עם הלהיט הגדול באלבום, 'בדמעות שאת בוכה'. השיר יצא עוד בסתיו 1995, מספר ימים לפני רצח רבין. רוזנברג שחזר את הימים הללו. "ישבתי במוצ"ש בריאיון עם יעקב בר-און ל'לאישה', נגמר הריאיון, שמענו שרבין נרצח ומאז השיר הזה התגלגל אחרת - כאילו לאה רבין בוכה".
ההשראה לשיר הזה אחרת - ריב קטן בינו לבת זוגו דאז, נעמי אלשיך ז"ל. "אני רומנטיקן, אני מקשיב, רגיש וטיפולי. אמרתי לה: 'בדמעות שאת בוכה, גם אני בוכה איתך. אני מרגיש אותך, אני רואה אותך. זה בכלל שיר קטן".
רוזנברג סיפר כי למרות שמדובר בשיר הסולו הראשון שפרסם אי פעם, הוא אחד האהובים עליו עד היום. "אחרי השיר הזה אמרתי לעצמי שבא לי לפרוש, ולא לכתוב יותר - רק אקלקל. השיר יצא לי על הוואן".
"נסעתי לבקר את ההורים שלי בחיפה ברכבת, וכתבתי את השיר במחברת. כתבתי ארבעה או חמישה בתים, אבל אני לא זוכר איפה המחברת, זה באסה. אין לי ממורביליה בכלל, כלום", הוסיף. "הייתי עושה את השיר הזה בבלאנסים כמו בהבי מטאל, עד שנעמי אשתי שאלה אותי: 'למה אתה שר ככה? תשיר כמו בבית'".
בדמעות שאת בוכה:
המאורעות השפיעו גם על החשיפה לאלבום כולו. "האלבום יצא בתחילת 1996, והיה קשה לי לקדם את האלבום. בכל פעם שדודו טופז שידר ביום ראשון היה פיגוע, כך היה בינואר ובפברואר. ביום שבו יצא האלבום היו כבר 9,000 או 10,000 הזמנות מראש, ואמרנו: 'יאללה - עושים פלטינה', ואז זה נפסק אחרי הפיגועים. האלבום הגיע לפלטינה אחרי הרבה זמן".
"התלהבתי מזה שיש לי חברים מפורסמים"
מסולן להקת רוק כבד הפך רוזנברג באחת לכוכב של ממש. "כשאתה מתחיל להתפרסם זה כיף, אבל אני בן אדם שתמיד היה נטוע בקרקע. לא נגנבתי מזה". דבר אחד דווקא שימח אותו במיוחד: "התלהבתי מזה שיש לי חברים מפורסמים. פתאום אני יוצא עם חיים רביבו, זאב נחמה ושלומי שבת לפאב ואני כמותם".
"נעמי הייתה זוגתי, היינו אז בתחילת הקשר ולא ידעתי שהיא בדיכאון. הרבה שירים נכתבו עליה. ברטרוספקטיבה אני מדבר על הדיכאון שלה בזמן שהוא לא מוסבר לי שם", סיפר. "באתי לעזור לה לצאת מהחושך הזה. אבל לא ידעתי שזה דיכאון קליני שהוביל לסוף טראגי. לנעמי כתבתי הכי הרבה שירים, אפילו כשלא היינו יחד.
"גם את 'בין מרווח טיפות הגשם' כתבתי עליה. יש שם סולו של ניק מילר, שאני מאוד אוהב". אמר. הוא החמיא לגיטריסט שליווה אותו עוד מימי 'סטלה מאריס': "גיטריסט על חלל".
'בין מרווח טיפות הגשם'
