בעוד הכלכלה העולמית מוחזקת כבת ערובה במצרי הורמוז, אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ומומחה לגרעין האיראני, ניתח את יחסי הכוחות המתוחים בין טהרן לוושינגטון. בראיון לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm הוא הסביר מדוע האיראנים מרגישים "על הסוס", מדוע טראמפ נקלע למלכוד זמנים בין פסגת מנהיגים למונדיאל, ולמה מול אסטרטגיית הסבל השיעית - לאמריקאים אין באמת תשובה.
הדיון סביב כושר ההרתעה של ארה"ב מול איראן קיבל תפנית חדה, כאשר אבנר וילן קבע כי המציאות בשטח מעידה על שחיקה משמעותית בעוצמה האמריקנית. לדבריו, המשטר בטהראן אינו פועל מתוך דחק, אלא מתוך ביטחון עצמי גובר. "אנחנו רואים שהאיראנים מרגישים על הסוס, הם מרשים לעצמם פשוט לירוק בפרצוף של האמריקאים עם התשובות שלהם פעם אחר פעם להצעות של המשא ומתן", ציין וילן.
לדבריו, השילוב בין הישרדות תחת מתקפה לבין היכולת להכתיב תנאים יצר אצל האיראנים תחושת עליונות טקטית. "האיראנים הצליחו לעמוד ב-6 שבועות של מתקפה ולא רק שהם על הרגליים, הם מצליחים גם להציב תנאים", הסביר וילן והוסיף כי האיראנים "סוגרים את הורמוז, הם מחזיקים את הכלכלה העולמית כבת ערובה על המצור".
במרכז הניתוח עמד חוסר האמון הבסיסי של חמינאי בממשל טראמפ, חוסר אמון שלדברי וילן מונע כל התקדמות ממשית לעבר הסכם. הוא הדגיש כי מבחינת האיראנים, טראמפ הוכיח שאין ערך לחתימה אמריקנית. "כל פעם שהם עשו משא ומתן אז טראמפ תקף, או שהם כבר הגיעו להסכם גרעין' שמבחינת חמינאי היה ויתור די גדול' ואחרי 3 שנים מגיע הנשיא טראמפ ויוצא מההסכם", פירט.
חוסר האמון הזה דחף את איראן לאמץ אסטרטגיה של "הגנה באמצעות התקפה", תוך שהם משתמשים בקלפים נוספים בשרוול כמו איום על מתקני אנרגיה בסעודיה והפעלת החות'ים בבאב אל-מנדב. "אם טראמפ רוצה אסקלציה - אין בעיה. הם מוכנים ללכת לעוד סיבוב והם לא בטוחים שאחרי עוד סיבוב המצב שלהם יורע", הבהיר.
השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה למי יש יכולת ספיגה ארוכה יותר - למעצמה המערבית או למשטר האיסלאמי. וילן הימר על האיראנים, לא בשל עוצמתם הכלכלית, אלא בשל המטען התרבותי והדתי שלהם. "לא כי הם לא סובלים - הם סובלים הרבה יותר מהכלכלה העולמית - אבל הרף התחתון שלהם הרבה יותר נמוך", קבע.
כדי להמחיש את הנקודה, הוא השתמש בדימוי חריף: "מישהו אמר לי: 'לעולם אל תיכנס לתחרות סבל עם שיעים'. בסוף יש להם חג לאומי שהוא חג סבל, העאשורא, שם הם מרביצים לעצמם. לכן אני חושב שהם יחטפו עוד הרבה, אבל סף היכולת שלהם להכיל לחץ כלכלי הוא גבוה מאוד".
לסיום, הצביע וילן על כך שהאינטרס המיידי של טראמפ כרגע אינו הגרעין, אלא מחיר הנפט והבחירות הקרבות. הוא הגדיר זאת כשלב ראשון של "שחרור חטופים" בדומה למתווה חמאס, כאשר במקרה האיראני ה"חטוף" הוא הכלכלה העולמית. "האיראנים לוחצים על הכלכלה העולמית עם הורמוז וטראמפ רוצה לפתוח את זה. מטריד אותו כמה עולה גלון דלק בתחנות לקראת בחירות האמצע".
וילן סימן חלון הזדמנויות טקטי של 3 שבועות בלבד לפעולה צבאית או מדינית משמעותית. "להערכתי עד הפגישה עם שי לא יקרה כלום. אחר כך יש לו עד ה־11 ביוני, פתיחת המונדיאל, לכאורה לפעול", סיכם.