"נשברתי לחתיכות ופשוט ברחנו מפה לאילת למשפחה"
קרולינה, זמרת ויוצרת, שיתפה בקשיים בצל המלחמה: "הריצה מתוך שינה התישה, לכן נסענו לאמא" • על השיר החדש: "היה קודר, כבר ויתרתי עליו"
החודשים האחרונים הותירו חותם עמוק על תעשיית המוזיקה הישראלית, שאמניה נאלצו להתמודד עם ביטולי הופעות, חרדות קיומיות וניסיון מורכב לחזור לשגרה. הזמרת והיוצרת קרולינה שוחחה השבוע עם איריס קול ב־103fm, ושיתפה בגילוי לב על רגעי השבירה שחוותה בצל המלחמה, על הקושי הכלכלי, ועל השיר החדש "תפילה" שכמעט ונגנז בשל המצב.
בראשית הריאיון תיארה קרולינה את ימי הלחימה הראשונים ואת ההתמודדות המורכבת ללא מרחב מוגן. "היה מאוד מאוד קשה כי אין לנו ממ"ד והמקלט היה רחוק וזה קומה שישית בלי מעלית", שיתפה. "בשבועיים הראשונים נורא נהניתי מזה שאני מעצבת את שרירי הרגליים בריצות אינסופיות. ופתאום נשברתי לחתיכות ופשוט ברחנו מפה לאילת למשפחה".
המעבר לעיר הדרומית, בה גדלה, סיפק לה מעט אוויר לנשימה, אך גם שם המציאות טפחה על הפנים. "שם היה לי ממ"ד וזה שינה את כל התמונה ופתאום ממ"ד הפך להיות סוג של חופשה", הודתה קרולינה. על השהות במקלט המשותף סיפרה: "יש ילד ואתה לא יורד אז וגם יש מחלות כאלה במקלט וירוסים. וכולנו היינו חולים והיה גם כיף כי יש שם אנשים מדהימים. אבל הריצה הזו מתוך שינה ארבע שלוש או ארבע פעמים בלילה היא תישה ולכן נסענו לאמא".
היינו נורא עצבניים ומתוחים כמו כולם
החזרה לעיר הילדות לוותה בתחושות מעורבות. "שם היה לי כיף יחסית להתמודד עם המצב כי זאת עיר ילדותי", סיפרה קרולינה, והוסיפה בחיוך מריר כי המפגש עם חברים ששבו גם הם לעיר הרגיש "כמו פגישת מחזור". עם זאת, הבהירה: "אבל כן, היה גם סיוט והיה גם קשה והיינו נורא נורא עצבניים כולם ומתוחים כמו כולם, כמו כולם".
איריס קול שיתפה בקושי האישי שלה לחזור לשגרה, וקרולינה הסכימה מיד. "כן, כן, לגמרי. והופעות גדולות שבוטלו והריליס של השיר שנדחה והכנסות שלא מגיעות", פירטה את המחיר הכבד. "כן, כן, תקופה ממש קשה וגם לחזור היה קשה ויותר מהכל היינו קצת מבולבלים כשחזרנו. היה קשה מאוד להתפקס על משהו".
שיר שהוא תפילה לעצמי ולאלוהים
על רקע התקופה המורכבת, מוציאה כעת קרולינה את השיר "תפילה", בהפקתו של אורי בראונר כינרות. "זה שיר שכתבתי לא יודעת, נגיד לבן זוגי לפני שנתיים בערך", סיפרה על תהליך היצירה. "זה גם שיר שהוא תפילה לעצמי והוא תפילה לאלוהים והוא תפילה לבן זוג ולחבר. והוא היה מאוד עצוב כזה ונוגע וביחס למצב הוא פשוט היה שיר מאוד, מאוד קודר".
היא הודתה כי שקלה לגנוז את היצירה לחלוטין. "וכבר כבר ויתרתי עליו. אפשר לומר. אמרתי אני כבר לא אוציא אותו, כי אני ממש מרגישה שאנחנו לא בנויים יותר לטרגורים וכאב, ולפחות במוזיקה בואו נרים קצת מה שנקרא". מי שהציל את השיר היה בראונר כינרות. "הוא אמר לא, לא לא, אני אוהב את זה. ואז הוא לקח את זה ופשוט, פשוט הרים אותו. פשוט נתן לו מימד מוזיקלי שפתר לי את סוגיית הקדרות האינסופית שהייתי נתונה בה".
בסיום השיחה, הביעה קרולינה תקווה לימים שקטים יותר, לקראת הופעתה הקרובה באמפי שוני בסוף מאי, בה יתארחו מאור כהן ודנה עדיני. "תפילה שמשהו יהיה פה מוחזק ליותר משנתיים רצוף", סיכמה באופטימיות זהירה.
