הבוקר (שישי) שוחח ניסן זאבי, תושב קיבוץ כפר גלעדי, עם רון קופמן ואריה אלדד בתוכניתם 'סיכום השבוע עם רון קופמן ואריה אלדד' ב־103fm. זאבי שיתף בתחושות הקשות של תושבי הצפון, אשר מרגישים מופקרים לנוכח התנהלות הממשלה והפער בין המציאות הביטחונית לבין ההצהרות הרשמיות.
"קודם כול, במצב האופטימלי הייתי רוצה שממשלת ישראל תכיר במציאות", פתח זאבי את דבריו. "אתה חייב להבין רגע, אריה, שיש פה מצב שהצבא תופס את המציאות ככזו שמתנהלת פה מלחמה, והממשלה תופסת את המציאות כאילו יש כאן שגרה והפסקת אש. ובפער הזה שבין מה חושבת בין איך שמתנהגת המדינה לבין איך שמתנהג הצבא, נופלים אלפי משפחות שגרות בקו העימות, כי אי אפשר לגשר על הפער כאשר אחד חושב מלחמה ואחד חושב שזו שגרה".
זאבי תיאר אירוע דרמטי שהתרחש לאחרונה והוסתר לדבריו מהציבור. "ההפקרות ותחושת הבגידה שלנו כלפי ממשלת ישראל שמתעלמת מאיתנו ומשתיקה את מה שקורה פה. צריך להבין, הכעס שלנו הוא כל כך גדול, כי כאשר שלשום מול העיניים שלנו נשרף מוצב בשטח ישראל ועולה עשן, מוצב ציפורים, כאשר כל עמק החולה, קריית שמונה וכל היישובים רואים מוצב ישראלי עולה באש והדבר מושתק ומוסתר מהציבור הישראלי, וזה נעשה, התחושה שזה נעשה בכוונת מכוון. אי אפשר להגיד לי צנזורה".
בהמשך הפנה זאבי אצבע מאשימה ישירות כלפי הדרג המדיני. "היום מדינת ישראל, אסור לה לתקוף בביירות. ואתם יודעים מה קורה בימים אלה בביירות? מייצרים טילים ומחמשים רחפנים, והמודיעין רואה את זה והוא כבול, כי ראש הממשלה ויתר על ילדי קו העימות לטובת אינטרסים עם טראמפ. לא מעניין אותי, תגידו לי זירה משנית, אני לא זירה משנית. אני אזרח במדינת ישראל והזכויות הבסיסיות ביותר מגיעות לנו - ביטחון, בריאות, חינוך".
תחושת הקיפוח של תושבי הצפון התבטאה גם בהשוואה שעשה זאבי למגזרים אחרים: "הרי אם אנחנו היינו כמה חבר'ה מהגליל הולכים לבית של שר הביטחון ומתנהגים כמו החרדים שהלכו לבית של איש הצבא, היו זורקים אותנו לתוך מגרש הרוסים, אומרים זה קפלניסטים, סוגרים את הסיפור וממשיכים הלאה", אמר בכאב והוסיף ביטוי חריף: "אני מרגיש שאנחנו סוג זין".
לקראת סיום הריאיון התייחס זאבי לקריסה הכלכלית של העסקים בצפון ולעיכוב בהעברת התקציבים. "החלטת הממשלה של 5.2 מיליארד שקל, שכבר שמונה חודשים חונה במשרד ראש הממשלה, היא בכלל לא מגיעה לדיון", הסביר.
"יש פה בורות בקריית שמונה עוד מהטקטים של חרבות ברזל. איך אתם רוצים ככה להחזיק התיישבות? אני לא מבקש שתביאו לי כסף, אני מבקש שתדאגו לי לעוד מורים לילדים ותכסו את הבורות ותיתנו לעסקים".
קופמן סיכם את הריאיון בתקווה: "ניסן זאבי, נשמע קולכם והלוואי שגם תישמע תביעתכם".