המדריך לאריכות ימים
פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח, הסביר כיצד ניתן לשמור על המוח בזקנה • יובל אלפן סיפר על 'אות המציל היהודי' • התוכנית המלאה 29 במאי 2026
התוכנית "למבוגרים בלבד" ב־103fm, בהנחייתם של דני דבורין ויעל חביב, הוקדשה הפעם לנושאים המעסיקים רבות את בני הגיל השלישי, אך רלוונטיים לכל אדם המבקש לשמור על חיוניותו. באולפן התארחו שני מרואיינים מרתקים: פרופסור יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח, ששפך אור על הדרכים לשמירה על המוח ועל הנפש בזקנה, ויובל אלפן, פעיל מרכזי בתנועת הנוער הציונית בהונגריה, ששיתף בסיפורי גבורה והצלה מתקופת השואה.
פרופסור יורם יובל פתח את דבריו בקריאה לשינוי התפיסה לגבי תקופת הזקנה, המהווה כיום שלב ארוך ומשמעותי בחיים שדורש היערכות מוקדמת. לשיטתו, השאיפה הגדולה ביותר של האדם צריכה להיות סנכרון מלא בין הבריאות הפיזית לקוגניטיבית: "הזקנה היא שלב בחיים. שלב מאוד חשוב ובשביל רובנו הגדול זה הולך להיות שלב מאוד ארוך בחיים שלנו וכדאי שנפנים את זה וכדאי שנערך בהתאם. האתגר בשבילי זה שאני והמוח שלי נמות באותו יום, כי הטרגדיה היא שהמוח שלנו נעשה תשוש ומת לפנינו".
יובל הפתיע את המאזינים כשקבע כי ניתן להימנע מדמנציה על ידי פעילות אינטנסיבית, והזהיר מפני אורח חיים פסיבי: "הדרך להימנע מדמנציה היא להפעיל את המוח שלנו ואת הנפש שלנו בפול ווליום. לא להוריד את הרגל מהגז". הוא הסביר כי פעילות גופנית אירובית משפיעה ישירות על מבנה המוח ועל אזור ההיפוקמפוס הקשור לזיכרון: "המוח, פשוטו כמשמעו, בחדר הכושר נעשה צעיר יותר - זה אפשרי. החדשות הרעות צריך לעבוד בזה קשה".
מעבר להיבט הפיזי, דן יובל בחשיבות המוטיבציה והמשמעות כעוגנים קיומיים, וציין כי אובדן מוטיבציה עלול להעיד על דיכאון לא מטופל: "המוטיבציה הזאת לא רק נותנת חיים היא גם נותנת הנאה מהחיים. כל אחד מאיתנו, כדי לחיות טוב צריך שיהיה לו בחיים שלו משהו שעליו הוא יגיד זה יותר גדול ממני". הוא התייחס למשבר הפרישה לגמלאות, המהווה סכנה מוחשית וייחודית לגברים: "השנה הכי מסוכנת בחייו של גבר זאת השנה אחרי שהוא יוצא לפנסיה".
"הצילו רבבות יהודים"
בחלק השני של התוכנית, שוחח יובל אלפן על פועלו של המוסד ל'אות המציל היהודי' ועל פעילות המחתרת הציונית בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא הסביר את הרציונל שעומד מאחורי האות, שנועד להוקיר יהודים שפעלו להצלת אחיהם: "אות שניתן ליהודים שחירפו נפשם והצילו בתקופת השואה יהודים בצורה אקטיבית, לא את בני משפחתם, וכמובן ללא תמורה".
אלפן תיאר את אומץ הלב של צעירי המחתרת שסירבו להיכנע לגזירות ופעלו תחת זהות בדויה: "הם החליטו בעת הפלישה לרדת למחתרת, להסתוות, לקבל על עצמם זהויות נוצריות ועל ידי כך לא לקבל את החוקים של היהודים". פעילות זו הייתה רחבת היקף והצילה המונים: "הם הצילו בסופו של דבר רבבות יהודים".
אחד המבצעים הבולטים והנועזים ביותר של המחתרת היה מבצע 'טיול', במסגרתו הוברחו יהודים מעבר לגבול: "היו לוקחים אברכים ומשלמים להם הרבה כסף ומעבירים אותם לרומניה". על פי הערכותיו, "15,000 איש ניצלו על ידי אותו מבצע טיול שארגנה המחתרת".
במהלך השיחה, ציין אלפן אירוע מרגש - יום הולדתו ה־100 של דוד גור, אחרון שורדי המחתרת, שתרם רבות להצלחת פעולות ההצלה: "דוד גור היה אחראי על המעבדה שסיפקה את הניירות המזוייפים לחברי המחתרת". סיפורו של גור ושל חבריו מדגיש את חשיבות הכרת התודה לאלו שסיכנו את הכל עבור אחרים.
