פרידה מגבריאל מוקד
בני ציפר ספד למבקר הספרות ניצול השואה שגילה לנו את מיטב המשוררים, וכתב את אותו הספר כל חייו
מבקר הספרות הנודע גבריאל מוקד הלך לעולמו בתחילת השבוע בגיל 92. בני ציפר סיפר בפינת הספרות על דמותו החד פעמית של הילד שהתחבא מהנאצים בתוך ארון שהפך למוקד, תרתי משמע, של העולם היצרי והיצירתי של הספרות המקומית במאה העשרים.
"הוא היה אחד מאושיות הספרות העברית, אחד הלוחמים הגודלים - איש החרב", כך הגדיר אותו ציפר.
הוא סיפר מדוע מבקר ספרות כמוהו חשוב כל כך. "אם אין שיח, כולל הטעויות, אין חיים לספרות, והאנשים שמתווכים את הספרות לקהל אלה המבקרים" אמר, והזכיר כי גבריאל מוקד היה הרבה יותר מזה. "הוא היה עורך של כתב עת מאוד חשוב, ובלעדיו לא היינו יודעים על דוד אבידן, הוא פרסם את עמיחי, הוא גילה ודחף את יונה וולך ויאיר הורוביץ. הוא עמד במרכז של בוהמה תל אביבית בועטת ולוחמת עם המון ניבולי פה ומכות. יש כל מיני סיפורים עליו".
מוקד נולד בשנת 1933 בפולין, בן לאב רופא. אחרי מרד גטו ורשה, הוא נמלט לכפר, ושם הוא התחבא וחי כל הנשים האלה בתוך ארון. ציפר סיפר כי אימו שעלתה איתו ארצה, מתה גם היא בנסיבות טראגיות. "היא נרצחה בשנת 1984 במהלך שוד בתל אביב".
"הוא פשוט שנא את פוליטיקת הזהויות"
"הוא היה איש שמאל, הוא היה בנוער הקומוניסטי, ולאט לאט הוא עבר לימין אבל לא במובן של ימין הפוליטי כי הוא נשאר תמיד בעד שלום. הוא פשוט שנא את פוליטיקת הזהויות", סיפר בני ציפר. "הוא אמר שמשורר או סופר - או שהוא טוב או שהוא רע. ואם הוא מזרחי, אשכנזי, אישה או אתיופי, זה לא משנה. הוא רב עם אנשים בנושא, וזה גרם לו לעזוב את השמאל".
המריבות הרבות הותירו את חותמן. ציפר סיפר בצער כי "הייתי בלוויה שלו, והיה עצוב לראות שלא הרבה אנשים באו, כולל לא חלק מבני המשפחה שלו. הוא רב עם כולם. כמו שקורה פעמים רבות בספרות, צריך לעשות את ההפרדה בין האדם לבין היצירה הספרותית שלו, והוא תרם הרבה".
ומה עשה מוקד כסופר? ציפר סיפר כי מוקד כתב רק ספר אחד, שוב ושוב. "כל חייו הוא כתב ספר אחד בכל מיני וריאציות, והוא קרא לו 'וריאציות'. הספר פורסם שוב ושוב, הוא בעצם לא גמור גם עכשיו".
יהי זכרו ברוך.
