סודות אריכות הימים: "משמעות בחיים מוסיפה שמונה שנים"
התוכנית הוקדשה לבריאות הגוף והנפש • חוקר המוח איתי דניאל: "ניתן לעצב את הזיכרון מחדש" • פרופ' פנינית רוסו נצר: "משמעות מוסיפה שנות חיים"
הקשר שבין בריאות הגוף לבריאות הנפש עמד במרכז התוכנית 'קרסו ובוזגלו', בהגשתם של פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו. במהלך המשדר, אירחו השניים שורת מומחים ששפכו אור על הדרכים השונות לשמור על חיוניות, החל מחקר המוח, דרך מציאת משמעות בגיל השלישי ועד לנקודת המבט הייחודית של עולם השירה.
גמישות מחשבתית ועיצוב הזיכרון
איתי דניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, הסביר כיצד חוויות ילדות משפיעות על התפתחותנו, אך הדגיש כי המצב הקיים אינו גזירת גורל. "המוח שלנו הוא האיבר היחיד בגוף שכל הזמן משתנה", אמר דניאל. "החדשות הטובות הן שהמוח שלנו מאוד גמיש. גם אם חוויות קשות השאירו עקבות, זה לא אומר שאי אפשר לשנות. יש אפשרות לעצב את המוח ולכוון אותו מחדש באמצעות טיפולים קוגניטיביים".
דניאל התייחס לתופעת מאריכי החיים, אנשים בני שמונים ותשעים המציגים יכולות קוגניטיביות של צעירים מהם בעשרות שנים. "הם מקפידים על אורח חיים בריא ומעניקים למוח תפריט עשיר של תמיכה, חיזוקים ופעילות חברתית", ציין. "כדי לשמור על המוח יש להקפיד על שינה בריאה, תזונה מיטיבה, פעילות גופנית והימצאות בלתי פוסקת בתהליכי למידה".
הגיל הרביעי ומציאת משמעות
בהמשך, שוחחו המגישים עם פרופ' פנינית רוסו נצר, חוקרת, מרצה בכירה ומובילת תחום המשמעות במגדלי הים התיכון. רוסו נצר הדגישה את חשיבותה של תחושת התכלית בשלבי החיים המאוחרים. "אנחנו כבר לא מדברים על הגיל השלישי במובן הישן של נסיגה וצמצום, אלא על פרק חיים חדש", הסבירה. "בזכות העלייה בתוחלת החיים, יש לאנשים עוד עשרים או שלושים שנים אחרי הפרישה. השאלה היא לא רק איך לחיות יותר, אלא איך לחיות טוב יותר".
לדבריה, למשמעות יש השפעה ישירה על הבריאות הפיזית. "תחושת משמעות קשורה לתוחלת חיים ארוכה יותר ולסיכון נמוך לתמותה. אנחנו מדברים על תוספת ממוצעת של שמונה שנות חיים, לצד בריאות לבבית והפחתת סיכון לירידה קוגניטיבית", הוסיפה פרופ' רוסו נצר. "משמעות נוצרת כשהערכים יורדים מהראש ומהלב לרגליים, לעשייה בפועל".
הכאב והאושר מבעד לעדשת השירה
את הזווית האמנותית של התוכנית סיפק ד"ר אבי אלון, חוקר ומרצה לשירה עברית ושירת עולם. אלון תיאר כיצד משוררים דגולים התמודדו עם חולי פיזי ונפשי ביצירותיהם. "אמנים ומשוררים הם לא תמיד סמל הבריאות, אבל השירים שלהם יכולים לפתוח צוהר להתמודדות עם כאב", אמר ד"ר אלון.
הוא הביא כדוגמה את המשורר יהודה עמיחי, שכתב על מחלתו בשנותיו האחרונות. "עמיחי מדבר על כך שאנחנו אמנים בתיאור חמישים הגוונים של הסבל האנושי, אך האושר מטשטש הכול", סיכם אלון. "לפעמים באמת צריכים להרגיש רע כדי לדעת כמה הרגשנו טוב קודם לכן. השירה מאפשרת לנו להקשיב לרצונות ולתשוקות שלנו, וכך להרגיש שאנחנו באמת חיים".
