"העיקר לא להיות מובסים, זה ממש מזכיר את המלחמה"
בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, סיפר על הופעת הנבחרת האיראנית: "הבידוד פוגע בהם, הכדורגל שלהם נראה כמו במונדיאל 78"
נבחרת איראן בכדורגל ממשיכה לעורר עניין לא רק בפן הספורטיבי, אלא בעיקר בהקשר הפוליטי והמדיני. בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שוחח עם משה פרימו, יניב טוכמן ויוני הללי בתוכנית 'ספורט' והתייחס לשאלה מדוע שחקני הנבחרת אינם מנצלים את הבמה הבין־אומית כדי לערוק למערב.
"זה בגלל הדינמיקה של המלחמה", הסביר סבטי. "אם הדברים היו הולכים למקום שבו המערב וישראל מנצחים, הם היו שוקלים זאת. כרגע הם מסתכלים על המצב, בודקים כל הזמן לאן נושבת הרוח ומבינים שאיראן חזקה יותר, ולכן הם לא עורקים".
בהמשך ניתח סבטי את רמת הכדורגל של הרפובליקה האסלאמית והשווה אותה למצבה הטכנולוגי של המדינה. "האיראנים לא משהו, וזה לא בגלל שאני מוריד להם בגלל המצב", הבהיר. "מאז המהפכה אין להם חילופי ידע עם העולם, לא ברפואה ולא בכדורגל. הסגירות והבידוד שהם הטילו על עצמם פוגעים בהתפתחות שלהם, לכן הכדורגל שלהם באמת נראה כמו במונדיאל 78 בארגנטינה. הם מתמודדים מול נבחרות חלשות, יוצאים ראשונים מבין הנמוכים, וכך הם עולים".
כשנשאל על תגובת הציבור האיראני לתוצאת התיקו המאופסת מול נבחרת בלגיה, הצביע סבטי על קווי הדמיון בין המגרש לשדה הקרב. "האיראנים מאוד מקווים לתוצאות כאלה, העיקר לא לחטוף ולא להיות מובסים", טען. "זה ממש מזכיר את המלחמה ואת העמידה שלהם. מבחינתם להוציא תיקו זה ניצחון. לעמוד מול יריב גדול ולהצליח להחזיק מעמד נחשב להישג אדיר".
"כמו ללכת ללונה פארק - למרות הבידוד תרבות הספורט המקומית עדיין מצליחה לייצר ריגושים"
סבטי שיתף ברשמיו מתקשורת הספורט האיראנית: "מנסים לייצר שם צבע, מתח ושמחה שמהולה בהרבה עצבים. זה קצת כמו ללכת ללונה פארק. הקריינים שם מאוד רגשניים ומכניסים אותך ממש לתוך המשחק. אני רואה לפעמים תקצירים באתרים איראניים, ולשמוע את הקריין שלהם עדיין מלהיב אותי גם אחרי ארבעים שנה בישראל".
