פרשת החשד למתן עירויים לשחקני קבוצת הכדורגל עירוני טבריה ממשיכה להעסיק את עולם הספורט הישראלי. דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות למניעת סימום בספורט, שוחח עם משה פרימו, יניב טוכמן ויוני הללי בתוכנית 'ספורט', ושפך אור על תהליך החקירה וההשלכות האפשריות של עבירות מסוג זה.
המראיינים תהו כיצד ניתן להוכיח שימוש בחומרים אסורים חודש וחצי לאחר המעשה. הרשטיין הסביר את המורכבות: "מבחינת בדיקת מעבדה אי אפשר, אבל מבחינת להגיע למסקנה שבוצעה עבירת סימום - אפשר. עבירות סימום הן סל של דברים, וזה לא רק הימצאות חומר אסור בגוף של ספורטאי. זה גם מתן תרופה אסורה, שיתוף פעולה במתן תרופה, שינוע של חומרים אסורים וכן הלאה".
"זה בכלל לא תקדים", הדגיש הרשטיין והזכיר פרשה היסטורית. "אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בעולם הוא המקרה של לאנס ארמסטרונג, שהתארים שלו נשללו רטרואקטיבית. היו ראיות מספיק חזקות בשביל לקשור אותו לעבירות סימום לפי התקנון, ועל כן הוא הואשם".
באשר לטענה כי השחקנים קיבלו לכאורה רק 100 מיליליטר של מי מלח, סירב הרשטיין להתייחס פרטנית למקרה, אך הבהיר את עמדת הארגון כלפי התופעה: "תדמיינו לעצמכם שמדובר במסגרת ספורטיבית תחרותית, ופתאום ילדים, בני נוער או ספורטאים מקצוענים מגיעים ומקבלים מחטים לתוך הווריד עם חומרים שונים. זה אירוע מאוד קשה שיכול לסכן את הספורטאים".
"הדבר הזה הוא לא בגדר הסביר", הוסיף מנכ"ל הסוכנות. "אנחנו, ארגוני מניעת סימום בספורט, מתנגדים לכך. לכן הסוכנות העולמית הגדירה מדיניות ללא מחטים לספורטאים, ואנחנו כאן כדי לשמור על זה".
במידה והחשדות יתבררו כנכונים, הרשטיין פירט על מנגנון הענישה הנוקשה המוכתב מלמעלה. "מי שקובע את העונש זו הסוכנות העולמית (WADA). העונשים כתובים בצורה מפורטת בקוד. אין לנו פוזיציה להחליט שהעונש יהיה יותר או פחות. שיטת החוקים היא מאוד נוקשה. אם כתוב על עבירה מסוימת עונש של מספר שנות השעיה, זה העונש".
השלכות הענישה, לדבריו, עלולות להיות הרסניות גם ברמה הקבוצתית: "גם מועדונים שביצעו עבירות סימום יכולים להיענש ולהיות מורחקים. היו לכך תקדימים בעולם. כמובן שכל מי שמעורב בעבירת סימום באופן אינדיבידואלי יכול להיות מושעה ולהיות מורחק מספורט, לרבות כל ספורטאי ואנשי הצוות המעורבים".