"הנקודה פה היא פחד מנשים - ניסיון להשתיק אותנו"
טל לאה חדאיו, ששירתה כמפקדת טנק, על הניסיון להדיר לוחמות מחיל השריון: "גם אם יקימו פלוגה רק של בנות, יהיה להם מה להגיד"
טל לאה חדאיו, ששירתה כמפקדת טנק ב־7 באוקטובר, הדפה את הביקורת מצד רבנים בציונות הדתית נגד שירות נשים בחיל השריון. בריאיון לגדעון אוקו ועמיחי אתאלאי ב-103fm התייחסה חדאיו לטענות כי שירות משותף בטנקים פוגע בחיילים דתיים, וסיפרה מה היא חוותה כלוחמת ביום הטבח.
"הנקודה פה היא פחד מנשים וניסיון להשתיק אותנו", הבהירה חדאיו בתגובה לקריאות נגד שילובן. "אפשר לספור על כף יד אחת כמה טנקיסטיות דיברו בפלטפורמות האלה. כל הזמן מדברים עלינו ואנחנו אף פעם לא מדברות. יש פה נרטיב של השתקה, הם פשוט לא רוצים שנהיה לוחמות. גם אם יקימו פלוגה בשריון שהיא רק של בנות, ללא קשר לבנים, גם אז יהיה להם מה להגיד".
במהלך הריאיון אמר אתאלי כי המגבלה ההלכתית אינה מאפשרת לחייל דתי לשהות באותו טנק עם אישה. חדאיו דחתה את הדברים: "מעולם לא היינו עם גבר באותו הטנק, גם לא בשעת הלחימה בתוך עזה. הדבר היחיד שהיה עם גברים זה שאכלנו באותו חדר אוכל".
"שעת לחימה היא שעת פיקוח נפש. בלחימה אנשים לא יתפללו בזמנים שלהם, ואם לא יהיה אוכל הם יצטרכו לאכול אוכל שלא בהכרח יהיה כשר", הוסיפה הלוחמת במילואים. "אם לכולנו יש מטרה אחת והיא להגן על המדינה - כולנו נתגייס למענה, לא חשוב מה".
הדרך ללחימה ב-7 באוקטובר: "נסיעה שקטה אל הלא נודע"
בהמשך שחזרה מפקדת הטנק את רגעי האימה של 7 באוקטובר, עת הוקפצה עם צוותה ללחימה. "חזרנו מסיור לילה בשש בבוקר למוצב", סיפרה. "התחילו אזעקות בראשון לציון, איפה שאני מתגוררת, ומשם התחילו לזרום סרטונים מהנובה. פתאום חברים שלי שהיו בפסטיבל מתחילים לשלוח לי את המיקום שלהם, מבקשים שאשלח כוחות ואעזור להם".
חדאיו תיארה את קבלת ההחלטות המהירה באותן דקות קריטיות: "הייתי היחידה שנשארה בבסיס כי הרגע חזרנו מסיור, החיילות שלי כבר ישנו. קיבלתי החלטה די מהירה מתוך הבנה שיש פה אירוע חריג וגדול. הלכתי לחדר של המ"פ שלי והערתי אותה. אמרתי לה: 'קרני, יש מלחמה'. מהר מאוד הקפצנו את הכוחות, והמג"ד התקשרה ואמרה: 'תניעו את הטנקים, תיסעו לעזה'".
כשנשאלה על הרגע המפחיד ביותר באותו בוקר, השיבה: "בזמן הלחימה היינו מאוד מושקעות בה, והרבה מזה מטושטש לי ולכל החיילות. הרגע הכי מפחיד היה הנסיעה לשם, חוסר הידיעה למה אני והחיילות שלי נכנסות. זו הייתה נסיעה מאוד שקטה אל הלא נודע. אתה פתאום מסתכל על החברים שלך ברכב ורק מקווה שהכול יהיה בסדר, ושכולם יבצעו את מה שלמדנו כל כך טוב לעשות".
