"אלה שבאו עם קהילות חזקות התגברו על המשבר"
ד"ר שירלי רזניצקי, חוקרת מומחית בכירה וראש צוות זקנה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, על חשיבות הקהילה בגיל השלישי • "קהילתיות נבנית לאורך זמן"
מחקרים חדשים שנערכו בצל מלחמת חרבות ברזל שופכים אור על חשיבותה הקריטית של הקהילה עבור האוכלוסייה המבוגרת. ד"ר שירלי רזניצקי, חוקרת מומחית בכירה וראש צוות זקנה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שוחחה עם דני דבורין ויעל חביב בתוכנית 'למבוגרים בלבד' ושיתפה בממצאים המרתקים.
"בזמן חרבות ברזל עשינו שני מחקרים, גם על קשישים מפונים ביחד עם משרד הרווחה וגם על קשישים ב־13 יישובים ברחבי הארץ ביחד עם ג'וינט אשל", הסבירה ד"ר רזניצקי. "עיבדנו את הנתונים של שני המחקרים יחד וראינו את התפקיד של קהילתיות כגורם מקדם חוסן וכגורם משמר מפני בדידות ודיכאון".
לדבריה, תחושת השייכות היא המפתח: "זאת התחושה שאני לא לבד ושיש לי למי לפנות בשעת חירום ובשעת צרה, ושיש מישהו שאני יכול לשתף איתו את הרגשות שלי. חשוב להדגיש שקהילתיות לא נבנית בשעת חירום, אלא היא דבר שצריך להיבנות לאורך הזמן ולעודד אותו, שיהיה קשר בין בינם לבין החברה ובינם לבין עצמם. אנשי מקצוע שחזרו מהמלונות ועבדו עם המפונים הצביעו על העובדה שהם באו עם קהילות חזקות, היה להם הרבה יותר קל להתגבר על המשבר מאשר כאלה ללא חוסן קהילתי".
הזקן כסוכן של עצמו
כאשר נשאלה על חלקו של האדם הבודד ביצירת הקשרים, השיבה: "אחד הדברים שצריכים להנחות את ההסתכלות על הזקנה זה התפקיד הכפול. מצד אחד התפקיד של הזקן כסוכן של עצמו, כמי שדואג לזקנה מיטבית, כחושב איך לדאוג שיהיה לו חיבור לקהילה, איך לא להתבייש ללכת ולצרוך שירותים ולהיות עם בני גילם האחרים במרכז יום או בפרלמנטים שקיימים".
עם זאת, ד"ר רזניצקי הדגישה כי האחריות מוטלת גם על המערכת: "יש תפקיד לשירותים החברתיים להיות פרואקטיביים כלפי האדם עצמו ולהציע לו את ההזדמנויות להתחבר לדברים קהילתיים. אנשים שמגיעים למצב המלחמה עם מצב בריאות פחות טוב, עם מצב תפקודי פחות טוב ועם חוסן כלכלי יותר נמוך, הם פגיעים יותר. הזיהוי של אוכלוסיות בסיכון יכול לעזור לראות למי צריך לפנות קודם ולמי צריך לעזור יותר".
