בפתח התוכנית איפה הכסף ב-103fm ליאת רון ואריה מליניאק דנו ביום ה-1,000 לטבח ה-7 באוקטובר.
ליאת רון: "1,000 ימים למלחמת ה-7 באוקטובר. והמלחמה הזאת לצערינו עדיין לא תמה".
אריה מליניאק: "יש אירועים שתקועים במוח. יש כמה אירועים שאני יכול להגיד לך בדיוק איפה הייתי ומה עשיתי. אני זוכר את רצח קנדי. עוד לא הייתה טלוויזיה אבל שיחקתי כדוסל בקן של השומר הצעיר. אני זוכר את אסון התאומים. יום כיפור? אני זוכר בדיוק איפה הייתי. כמובן, ברצח רבין הייתי עם יורם ארבל באולפן ושידרנו את משחק השבת".
ליאת רון: "שקרן".
אריה מליניאק: "נשבע לך. סיימנו את התוכנית ואמרו: 'אל תקומו' עד שהחדשות יפתחו אולפן. ב-7 באוקטובר- הרמטכ"ל עוד לא הבין. אני בטח לא הבנתי. הבנתי שסוף העולם מגיע כשראיתי טויוטות ליד תחנת המשטרה בשדרות. שאלתי: 'מה זה'? לא יכולתי לדמיין".
ליאת רון: "אני חיית חדשות מטורפת. ואני רואה את ניר דבורי, כאילו זרקו אותו מהמיטה, מתחיל לדווח. ואז התחילו לעלות מספרי הנרצחים. אני זוכרת שהיה 200, ואחר כך היה 500, ואמרתי 'השתגעו לגמרי. המספרים האלה לא נכונים'".
עוד הוסיפה: "אני רוצה להגיד משהו מעבר לזכרונות: החל מה-7 לאוקטובר השירותים לאזרח פה התרסקו ולא הצליחו לקום שוב. 1,000 ימים המדינה הזאת מתנהלת עם שירות ציבורי כושל. הצבא שלנו הצליח לחזור לעמוד על הרגליים. השירות לאזרח במדינת ישראל פשוט קטסטרופה".
לדבריה, "אם אני יודעת שתושבי הצפון שפונו עדיין לא קיבלו את הכסף מתחילת המלחמה אחרי שהם שבו. וחצי מהבתים שם הרוסים. זאת תעודת עניות. העובדה שאזרחים ישראל לא נספרים. מערכת הבריאות על הפנים. יוקר המחייה על הפנים".
"זאת הייתה נקודת שבר לעם הזה. לא רק מבחינה ביטחונית, אלא מבחינת המהות", ציינה רון בהמשך.