"כל אמן, כל יוצר, כל אקדמאי - כולם מנודים"

דויד ברוזה על החרם התרבותי במערב על ישראלים • וגם על הלהיט הישן שזוכה לעדנה מחודשת

היוצר והזמר דויד ברוזה שוחח עם איריס קול ב-103fm uסיפר על הקושי שעומד בפני אומנים ישראלים במערב, וגם על שיר אחד ישן שהפך פתאום להיות המנון של חיילים.

"אני מרגיש את זה. אני לא במקום שאני עובד עם סיבוב הופעות או משרד גדול שפתאום מרגיש שהוא לא יכול לקחת על עצמו את הסיכון להיות תחת אש צולבת", אמר ברוזה. "אני נמנע מלהתראיין בכל העולם, בספרד, בצרפת, בכל מקום. השאלה הראשונה, השנייה והשלישית הן תמיד על המצב, על המלחמה ואיך אני מרשה לעצמי".

"ככה כל אמן, כל יוצר, כל אקדמאי וכל אדם שיש לו נפש יצירתית ומה לתרום לעולם - כולם מנודים", אמר היוצר האהוב בהמשך. "באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה ביטלו את איינשטיין ואת פרויד. יש את הטרנד הזה של תרבות הביטול. איך הם יסבירו את האטום? איך הם יסבירו פסיכולוגיה? זו כבר בעיה שלהם. זה תהליך ארוך וקשה מנשוא שפוגע בנימי הנפש של הזהות שלנו".

"לא שרת לי את השיר שלי"

לצד הקשיים בעולם, ברוזה ממשיך להופיע בפני חיילים מאז פרוץ המלחמה. הוא הבחין כי דווקא אחד משיריו הראשונים זוכה שם לעדנה מחודשת. מדובר ב'אל תשאלי אם אני אוהב' שיצא עוד ב-1979. "מ־7 באוקטובר ועד היום הופעתי מאות פעמים בשטח", סיפר. "באחת ההופעות, כשאנחנו כבר מתקפלים, ניגשה אליי חיילת ואמרה 'לא שרת לי את השיר שלי'. עשיתי שלוש או ארבע הופעות ביום, אין זמן להתעכב, אבל אמרתי שאני חייב לעצור. שלפתי את הגיטרה, ניגשו אליה שני קצינים, ופתאום הם התחילו לשיר קולות. הבנתי שזה באמת שיר שמדבר אליהם. מאותו יום זה הפך להיות השיר שאני נאחז בו ושר אותו כמעט בכל הופעה".

כעת הוא מוציא ביצוע חדש לשיר הוותיק והאהוב: