טוב לדעת: מה אמורה להכיל גלידה דיאטטית?
בעקבות פרשת גלידה גולדה • ד"ר מאיה רוזמן על התביעה נגד הרשת ועל כל מה שקשור בלקטוז, תחליפי סוכר בגלידות ובמוצרי חלב
מה אמורה להכיל גלידה דיאטטית? ד"ר מאיה רוזמן עם כל מה שאתם צריכים לדעת על התביעה הייצוגית נגד הרשת ועל כל מה שקשור בלקטוז ותחליפי סוכר בגלידות ובמוצרי חלב.
בעקבות הידיעה על אישור בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד רשת גולדה קיבלתי לא מעט שאלות על לקטוז, סוכר ותחליפי סוכר בגלידות ובמוצרי חלב.
חשוב לי להדגיש: אין לי שום קשר לרשת גולדה, ואין לי עמדה לגבי ההליך המשפטי. אבל מבחינה תזונתית יש כאן בלבול שכדאי לעשות בו סדר.
מוצרי חלב דיאטטיים והלקטוז שנמצא בהם
קודם כל, לקטוז הוא הסוכר הטבעי של החלב. אבל שימו לב: הוא ממש לא "סוכר" כמו שרובנו מדמיינים כשאנחנו משתמשים במילה הזו.
לקטוז נוצר באופן טבעי בגוף הפרה ומגיע בתוך החלב. לא מוסיפים אותו למוצר מבחוץ. טעמו מתוק הרבה פחות מסוכר לבן, ולכן אנחנו בדרך כלל בכלל לא תופסים חלב כמזון מתוק. מבחינה כימית ותזונתית, לעומת זאת, לקטוז הוא בהחלט סוכר. הוא פחמימה מסוג דו-סוכר, ובטבלת הסימון התזונתי הוא נכלל גם בכמות הפחמימות וגם בשורה "מתוכן סוכרים".
זו נקודה שיכולה לבלבל מאוד צרכנים.
כשאנחנו אומרים בשפה היומיומית "סוכר", אנחנו בדרך כלל חושבים על סוכר לבן, סירופ או סוכר שהוסיפו למזון. לקטוז רחוק מאוד מהדימוי הזה מבחינת הטעם והאופן שבו אנחנו צורכים אותו, אבל מבחינת הגדרת הסוכרים בסימון המזון הוא כן נכלל.
מה זה אומר בפועל? יוגורט טבעי יכול להיות ללא שום תוספת סוכר, ועדיין בטבלת הערכים יופיעו כמה גרמים של סוכרים ל-100 גרם. אלה פשוט הסוכרים שנמצאים באופן טבעי בחלב, כמו הלקטוז.
ההבדל בין "ללא סוכר" ל"ללא תוספת סוכר"
כאן נמצאת אחת הנקודות החשובות ביותר.
הכיתוב "ללא סוכר" מתייחס לכמות הסוכרים שנמצאת במוצר בפועל.
בישראל הסימון הזה אינו דורש אפס מוחלט, אלא כמות שאינה עולה על 0.5 גרם סוכרים ל-100 גרם או ל-100 מ"ל מזון.
לעומת זאת, "ללא תוספת סוכר" אומר שלא הוסיפו למוצר סוכרים לצורך המתקה. עדיין יכולים להימצא בו סוכרים שהיו בחומרי הגלם באופן טבעי.
כך למשל ריבה ללא תוספת סוכר עדיין מכילה את הסוכרים הטבעיים של הפרי. באותה צורה, מוצר חלב ללא תוספת סוכר יכול בהחלט להכיל לקטוז שמקורו בחלב.
במקרה של הגלידה שעליה פורסמה הידיעה, הטענה נגעה לכך שכמות הסוכרים שנמצאה במוצר היתה גבוהה מהכמות שמאפשרת להשתמש בהגדרה "ללא סוכר".
כלומר, מבחינה תזונתית צריך להבחין היטב בין שתי ההגדרות: "ללא סוכר" ו"ללא תוספת סוכר" אינן אותו דבר.
סוכרים כוהליים
גם נוכחות של רב-כהלים כמו מלטיטול, סורביטול או אריתריטול אינה דבר חריג במוצרים שבהם רוצים להפחית או להימנע מתוספת סוכר.
סוכרים כוהליים, שנקראים גם פוליאולים, הם סוג של פחמימות בעלות טעם מתוק שמשמשות כתחליף לסוכר במוצרים כמו גלידות, מסטיקים, ממתקים ומוצרים ללא תוספת סוכר.
בין הנפוצים שבהם נמצאים מלטיטול, סורביטול, קסיליטול ואריתריטול. למרות המילה "כוהליים", אין להם קשר לאלכוהול שבמשקאות אלכוהוליים.
הגוף סופג ומפרק אותם באופן שונה מסוכר רגיל, ולכן בדרך כלל הם מספקים פחות קלוריות וגורמים לעלייה מתונה יותר ברמת הסוכר בדם.
ההשפעה אינה זהה בכל הסוגים: חלקם נספגים יותר וחלקם כמעט אינם משפיעים על רמת הסוכר.
ללא קשר כדאי לדעת שכמות גדולה של חלק מהפוליאולים עלולה לגרום אצל אנשים מסוימים לגזים, נפיחות או שלשול. במקרה של גלידות גולדה שעליהן נסוב ההליך, נטען גם שהמוצרים הכילו תחליף סוכר כוהלי מסוג מלטיטול, מבלי שהדבר צוין בבירור על גבי האריזה.לפי תקנות הגנה על בריאות הציבור בנושא סימון מזון המכיל ממתיקים, כאשר רב-כוהליים (פוליאולים) מהווים יותר מעשרה אחוזים ממשקל המזון באריזה, קיימת חובה חוקית לציין על גבי האריזה את האזהרה "צריכה מופרזת עלולה לגרום לפעילות מעיים מוגברת". זו לא המלצה, זו דרישה מחייבת בתקנות.
"ללא סוכר" אינו אומר "מתאים ללא הגבלה לסוכרת"
לאנשים עם סוכרת חשוב להסתכל על כמות הפחמימות הכוללת במנה, ולא רק על השורה "מתוכן סוכרים".
אני רוצה להמחיש את זה מתחום אחר, ולחם הוא דוגמה טובה: על האריזה של לחם יכולה להופיע כותרת כמו 'ללא תוספת סוכר', אבל אותו לחם עדיין עלול להכיל כמות משמעותית של פחמימות שמקורן בקמח לבן או בעמילן, ששניהם לא רצויים בסוכרת או טרום סוכרת.
אותו עיקרון נכון גם לגלידה, ליוגורט או לכל מוצר אחר שמסומן 'דיאט', 'ללא סוכר' או 'ללא תוספת סוכר'. ממתיקים ורב-כהלים יכולים להפחית את כמות הסוכר המוסף, ולעיתים גם את ההשפעה על רמת הסוכר לעומת המוצר הרגיל, אבל הכיתוב בחזית האריזה לבדו אינו מספיק.
חשוב שתדעו - גם גלידות אחרות המשווקות כ'דיאטטיות' יכולות להכיל כמות דומה של סוכרים טבעיים מלקטוז או מאבקת חלב, ולצידם גם ממתיקים מסוג רב-כוהליים.
הבדיקה הפשוטה ביותר היא להסתכל בעצמכם על טבלת הערכים התזונתיים ועל רשימת הרכיבים, ולא להסתפק במילה 'דיאטטי' על גבי האריזה.
בסופו של דבר, במיוחד במקרה של סוכרת, כדאי לבדוק את סך הפחמימות במנה, את גודל המנה ואת הרכב המוצר כולו.
