"אם הוא לא היה בפאניקה אולי היה לו קצת שכל"
אבנר וילן, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, תקף את החלטת רה"מ נתניהו לעקוף את הצנזורה על ניסיון ההתנקשות בבנו • טען: "שימוש הכי פוליטי והכי ציני"
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, היה על פי הדיווחים יעד לניסיון התנקשות איראני לפני מספר חודשים בארה"ב. בעקבות כך נתניהו הבן הוברח בחזרה למדינת ישראל. אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון, תקף את ההחלטה לעקוף את הצנזורה ולפרסם את הסיפור ופרש את משנתו על העימות האסטרטגי מול איראן.
וילן טען כי היה ניתן לצפות שהאיראנים ינסו לנקום על חיסולו של ח'אמנאי האב באמצעות ניסיונות התנקשות או פעולות טרור אחרות: "בסוף אנחנו חיסלנו מנהיג של מדינה ריבונית. החלטנו לצאת למלחמה כוללת נגד איראן. מה חשבנו שיקרה? שהם ישבו בשקט? אנחנו מכירים את איראן ויכולות הטרור שלה. זה הולך כמה עשורים אחורה, אנחנו זוכרים את הפיגוע בבואנוס איירס ובבורגס. אני חושב שהסיפור הזה מאוד מוזר. יש שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה שהיה המקרה והאפשרות השנייה שהאיראנים היו קרובים אליו והסתכלו עליו".
לאחר מכן ביקר בחריפות את אופן החשיפה והסיקור המוטה פוליטית לדבריו של הסיפור. "אני מסתכל על הדרך שבה זה נחשף, תוך עקיפת הצנזורה שלא אישרה לפרסם את זה, בערוץ 14 בצורה הכי פוליטית שיש. לקחו את ליבת הסוד של מדינת ישראל", התקומם וילן בכעס. "בהנחה שהמידע מהימן בצורה כזו או אחרת, אותו איש מודיעין, משרת ציבור שהשקיע את כל החיים שלו לשרת את מדינת ישראל והוא רואה את העבודה שלו בשימוש הכי ציני שיש. ראש הממשלה לוקח את זה בשימוש הכי פוליטי שאפשר כדי להשתמש בנקודות פוליטיות בעבודה שהיא בלב קודש הקודשים של מדינת ישראל", הוסיף.
עוד הדגיש: "מה אנחנו רוצים שיקרה? זו הזיה. בסוף, יש מדינה אחת, צבא אחד ומודיעין אחד. זו לא פעם ראשונה שמתבצע שימוש כל כך ציני בחומרים שמגיעים מליבת הסוד. זו שחיקה ביכולת הבסיסית שלנו להגן על עצמנו". ואז עקץ: "ברור שאם הוא (ראש הממשלה) לא היה בפאניקה ואולי היה לו קצת שכל הוא היה חושב פעמיים לפני ההפקרה".
"אם לאיראן תהיה אופציה גרעינית ביד - לא בטוח שהם יבואו לארה"ב לחתום על הסכם"
בנוסף לכך וילן התייחס למצבה של איראן בתקופה זו והציע לא לזלזל בה. על מצבו של מוג'תבא ח'אמנאי, אמר: "מניח מישהו יודע את האמת. אני מסתכל על זה מבחוץ. אני מסתכל על המהלכים האיראניים בחצי השנה האחרונה. איראן היא לא מדינה שמתנהלת בכאוס, יש שם היגיון אסטרטגי, הפעולות שלהם מתחברות לאסטרטגיה קוהרנטית, הם יודעים מתי ללחוץ ומתי לשחרר, איך לנהל את הדיפלומטיה והתקשורת ביחד עם פעולות ומתי הם צריכים לפעול בצורה מאוד אגרסיבית ומתי לירות שני טילים לאמירויות בחתימה נמוכה". עוד ציין בהמשך: "אני לא יודע מה מצבו של מוג'תבא, אני מסתכל על הליך קבלת ההחלטות האיראנית וזו לא מדינה בקריסה".
כמו כן עסק גם בתועלת וביעילות של הלחץ הכלכלי שמפעילה ארה"ב והציג את נקודת מבטו: "הלחץ הכלכלי עובד אבל איראן היא מדינה שהייתה רגילה כבר לחיות תחת סנקציות וצריך לראות האם הלחץ הזה מתארגן לוויתורים פוליטיים ומדיניים שאיראן מוכנה לעשות. גם אם הכלכלה האיראנית תקרוס – זה לא אומר שהמשטר יקרוס ושהמשטר יוותר על תוכנית הגרעין. אני חושב שיש פה נקודה שמפספסים. אנחנו לא שואלים מספיק את השאלה לשם מה ומה ההצעה שהאמריקנים שמים על השולחן. בסוף זו שאלה מאוד פשוטה שהאמריקנים צריכים לשאול את עצמם. האם הם רוצים להביא למיטוט את המשטר באיראן? או להביא הסכם גרעין טוב? אני חושב שאלה מטרות שיכולות להיות מנוגדות. אם האיראנים מבינים שהאמריקנים רוצים למוטט את המשטר אז אין משמעות לכניעה איראנית. אם האיראנים נכנעים הם מפסידים את המשטר. אם מישהו חושב שהלחץ הזה לבדו יביא למיטוט המשטר אז אני חושב שיש פה בעיה גדולה באסטרטגיה".
לבסוף, חתם באזהרה הנוגעת להתקדמות של איראן במירוץ לנשק גרעיני: "כולם מדברים על הורמוז והשעון הגרעיני מתקדם. אני מסתכל על ההתקדמות האיראנית בהר המכוש, היה דיווח שהעבירו לשם צנטריפוגות ויש שם את האורניום המעושר. אם איראן משלימה את הר המכוש ומצליחים להביא לשם חומר גרעיני, אז למעשה הם מגיעים למצב אסטרטגי כמו שהם היו לפני יוני שעבר שיש להם מתקן העשרה וחומר שבהחלטת המנהיג הם יכולים להפוך אותו לפצצה. השעון הגרעיני לא עוצר ומתקדם בזמן הזה, יכול להיות שכל הסיפור הזה הוא פעולת הסחה איראנית למשוך זמן כדי שתהיה להם האופציה הגרעינית. אם לאיראן תהיה אופציה גרעינית אמיתית ביד, אני לא בטוח שהם יבואו לארה"ב לחתום על הסכם. יהיה להם עוד שיווי משקל יציב ואף אחד לא יתעסק איתם. אני חושב שיש פה אסטרטגיה מאוד מסוכנת שאנחנו הולכים אליה וצריך לנהל אותה בחוכמה ולהגיד בדיוק מה המטרה שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע".
