ההפסד בתוצאה 4:0 למכבי נתניה, גרר השבוע התפטרות מיידית של ברק בכר מאימון מכבי חיפה. עם זאת, אני מעריך, שבכר התפטר לא רק בגלל התוצאה המבישה.
המאמן, שכבר זכה שש פעמים באליפות הליגה, שלוש עם קבוצת הפועל באר שבע, ושלוש עם חיפה, התכונן לעונה העכשוית במטרה לשוב ולזכות בתואר היוקרתי. ייתכן מאד שעבורו מקום שני או שלישי בטבלה פירושו כישלון. מכאן שהחלטתו לעזוב את מכבי חיפה נבעה גם, ואולי בעיקר, מפני שהבין שסיכוייה לסיים את העונה במקום הראשון, קטנו בצורה משמעותית!
עיניו של בכר בראשו, ויש לו כמובן את הכבוד האישי, כמי שכבר היה בפסגת האוורסט. הוא יכול היה להתפטר יום לאחר המשחק מול נתניה, אבל ייתכן שלא סתם עשה זאת מיד עם שריקת הסיום למשחק. בכך נמנע מספיגת ביקורות קשות ומעליבות על מצבה של קבוצתו ועל אחריותו לתוצאה המתסכלת. במקום לקרוא ביקורת על המפלה, עסקה התקשורת כבר ב'היום שאחרי' - כלומר, רק בניחוש מי יהיה מאמנם הבא של הירוקים.
בחייו של אדם מוכשר כברק ישנן לא פעם תקופות לא מוצלחות, וזו שעוברת עליו לאחרונה אינה מתייגת אותו כמאמן כושל וגרוע. היא החלה כזכור בעת שאימן את קבוצת הכוכב האדום, אך האור שבקצה המנהרה, עודנו קיים.
לכן ייקח ברק בכר את הזמן הדרוש לו לחשבון הנפש וקרוב לוודאי שלא ימהר לקפוץ על כל הצעת אימון שתגיע. בליבו הוא מאמן של קבוצות החושבות בגדול. אלה המתאימות לרצונו לשוב ולהיות זה שיוביל אותן להצלחות של ממש, ויש האומרים ש"משנה מקום, משנה מזל".