מילים ולחן

אל תקרא לי שחור

מג'ו עמר ועד אהוד בנאי: דודי פטימר יצא לבדוק כיצד באה לידי ביטוי המחאה המוזיקלית על הגזענות בחברה הישראלית • בלעדי לאתר וליישומון 103FM


מקום המדינה ועד ימינו, הגזענות, הקיפוח ומה שמכונה 'השד העדתי' מהווים חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, בין אם זה כאקט מחאתי, בין אם זה כאקט הומוריסטי ובין אם זה לא מתוך כוונה תחילה. ישראל היא מדינה צעירה, ועשירה ברב תרבותיות, והדבר משפיע על הפסקול המוזיקלי של כולנו. בפרק הנוכחי של הפודקאסט 'מילים ולחן' ברדיו 103FM, חזר דודי פטימר אל מיטב הקלאסיקות הישראליות שטמנו בחובן את זרע הגזענות, ולצערנו שמרו על גחלתו לאורך השנים.

תתפלאו, אבל בשנות ה־50 מיטב האמנים ששמו את הגזענות במרכז הבמה נחשבו למחתרתיים, החל מהזמר התימני שלמה מוק'עה ששר שירי מחאה על נישואי תערובת בין בני העדה התימנית לאשכנזים, ועד לזמר והיוצר ג'ו עמר שבשנת 1959 הקליט את שירו האלמותי 'הלכתי ללשכת העבודה', שהפך לשיר מחאה לאחר שכלל בתוכו את המילים: "הלכתי לשכת עבודה, אמר לי: מאיפה אתה? אמרתי לו ממרוקו, אמר לי צא החוצה. הלכתי לשכת עבודה, אמר לי: מאיפה אתה? אמרתי לו מפולניה, (אמר לי) 'היכנס בבקשה'".

אם חשבתם שזה הסוף אתם טועים, כוכבי שנות ה־50 לא פחדו להביע את דעתם על הגזענות שריחה המצחין נישא מכל פינה, ולכן גם החקיין הישראלי הראשון צדוק סביר הקליט את שירו 'שכנוזים שכנוזים', בו תיאר את חוכמתו של התימני על האשכנזי לאחר שזה סירב שבתו תקים בית בישראל עם בין העדה התימנית.

בתחילת שנות ה־70 הצליח המופע המוזיקלי של דן אלמגור ובני נגרי 'אל תקרא לי שחור', המופע תיאר את התנועות האמריקאיות השחורות לשוויון האזרח כאספקלריה ליחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל. במופע לקחו חלק אמנים כמו עוזי פוקס, רותי נבון, אברהם פררה, ודודו זר, והוא כלל את השיר 'קליפסו בשחור לבן' שבלט מאוד נוכח המילים החריפות: 'השחור רוצה שייחנק הבלן, והבלן רוצה שייחנק השחור'.

בראשית שנות ה־80 יצא לאור מחזמר נוסף של דן אלמגור בשם 'נערי הכרך', שתיאר את קשיי ההתאקלמות של בני עדות התימן בחברה הישראלית. במופע נגעו גם בגזענות נגד הזמרים המזרחיים בתקשורת הישראלית. במופע זה כיכבו ניסים גרמה, עדנה גורן ודינה גולן.

 

בשנת 1987 שיחרר הזמר והיוצר אהוד בנאי את אלבום הבכורה שלנו הכלל את השיר 'עבודה שחורה' המתאר את היחס האי שוויוני לו זוכים בני העדה האתיופית. לאחרונה יצאו שירים רבים המגוללים בכאב את הגזענות כלפי בני העדה, וביניהם שירו של גילי יאלו 'יד קלה על ההדק', המתאר בביקורת רבה את התחושות הקשות לאחר רצח הנער סלמון טקה ז"ל.

סקירה היסטורית מגלה שרוב השירים שהביעו גזענות כלפי בני עדות המזרח, נכתבו דווקא על ידי יוצרים בני עדות אשכנז בהם דן אלמגור, יעקב רוטבליט ואפילו מוטי גלעדי שלהיטו הנודע 'בבר' דן בבן העדה המרוקאית שלמרות יכולתו המוזיקליות הרבות הוא אינו מושמע ברדיו בגלל מבטאו.

אז מהו השיר שמתאר באופן הטוב ביותר את מצבה של מדינת ישראל, ואיך נוכל להתקדם מעל לגזענות? דודי פטימר הביא לנו את כל הסיפורים והמשמעות הלא פשוטה שעומדת מאחוריהם.

06/08/2019

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


דודי פטימר
דודי פטימר
Paris