מה קורה כשמסעדה יפנית זונחת את הדגים, שהם חלק כל כך טבעי מהתפריט, ושמה במרכזו את הבשר? פרופ' רפי קרסו יצא לטעום טעמי בשר באווירה יפנית במסעדת 'קאמאקורה' שברמת גן, ושב שבע, ושבע רצון.
'קאמאקורה', או 'מיט ג'פאן', מחברת בשמה את המפגש עם הבשר. זו מסעדה יחסית חדשה שנפתחה ממש, ממש, כשהתחילה הקורונה ("מסכנים", אמר קרסו). היתרון: מדובר במיקום משגע, בתוך מלון בוטיק יוקרתי, ה'אינדיגו', שנמצא במתחם הבורסה ברמת גן. המסעדה מעוצבת בסגנון יפני עדין, עם רישומים מההיסטוריה של יפן העשויים מחוטי ברזל דקיקים.
כשקרסו הגיע למסעדה, חיכה לו תפריט מאוד עשיר. "מה שחשוב הוא שהבשר עובר דיוק, יישון, כבישה וצלייה", וזה עוד לפני שהגענו לרוטב. שף המסעדה, גלעד דבוש, צבר ניסיון רב לצד שפים, והתמחה לאורך שנים במטבח היפני שאותו הוא חוקר. הוא לקח משם גם השראה וגם רטבים. "אני מוכרח להגיד לכם שאת הרטבים שאני אכלתי שם, אני מעודי לא אכלתי", אמר קרסו, "ורק כפתיח - האוכל הטעים שאני אכלתי במסעדה הזאת, לא אכלתי במסעדות טובות ביפן. ותאמינו לי, אכלתי במסעדות טובות ביפן".
אחרי שלגם מיין סאקי קר, הזמין קרסו למנה ראשונה גיוזה אונטריב: "אותם כיסוני בצק מוכרים, עם נתח אונטריב צלוי, רך, מבושל הרבה זמן, נמס בפה עם דלעת ערמונים מאודים וצרובים, רוטב של פונזו. הבצק היה דקיק־דקיק, בניגוד לכיסונים שהם מבצק עבה שאתה בקושי מרגיש את המלית - פה בקושי הרגשת את הבצק. והבשר היה נהדר". 44 ש' למנה יפה של 5 כיסונים.
בשרים או לא בשרים, יש "מנה שהיא ממש חובה" עבור קרסו: טונה צרובה ברוטב כמהין ופלפל שחור. הדג, שמח לגלות, לא נפל מהבשר. "נתחי הטונה נצרבו קלות, נותרו עסיסיים - והשידוך ביניהם לבין רוטב הכמהין והפלפל היה לא פחות מגאוני. הוא היה מאוזן והחליק לחיך. היה פיצוץ של טעמים כי כמהין ופלפל לא הולכים יחד. כמהין זה טעם אחד שמשתלט בעוד לפלפל טעם אחר, אבל זה היה שילוב מצוין". 65 ש' למנה.
חזרה לבשר: לשולחן הגיע 'ניקו טן' - פילה בקר עם תבלינים מסורתיים, אשר טוגן בטמפורה, רוטב מיוחד עם פורצ'יני גיו דארה ועלי חרדל סיני. "הפילה היה עדין ורך, הבשר כולו היה מאיכות מעולה, מיושן, נכון ורך", אמר, ושב ושיבח את הרטבים, שכמותם לא פגש מעולם.
הגיעה עת המנה העיקרית, וכאן בחן קרסו שתי צלחות: באחת הונח המבורגר יפני כמנה עיקרית לקחנו המבורגר יפני ובשנייה 'אנטריקוט מיטסובה'. ההמבורגר היה אף הוא מבשר אנטריקוט משובח, והוגש ללא לחמניה ("כי למה לגרוע ממקומו של המכובד של הבשר וההמבורגר?"). גם הוא לא איכזב את הפרופסור: "הוא היה צרוב עד פריכות בחוץ, והיה עסיסי ומעולה מבפנים. רבצה עליו ביצה רכה, כמו כתר. החלמון נטף על הבשר והשילוב הזה היה מעולה. חוויה". 78 ש' להמבורגר גדול.
נתח האנטריקוט הצלוי היה נהדר אף הוא. "הבשר היה רך, עשוי בדיוק", אמר קרסו. הוא הופיע עם בטטה סגולה, הנחשבת מזון מאריך חיים. כמו כן הוגשה סלסלה של עשבי תיבול יפניים, ואיך לא? אורז. מנה נהדרת וגדולה, והמחיר: 138 ש'.
לקינוח, הגיע לשולחן קרם ברולה מיסו. מדובר באותו רוטב העשוי גם מאורז מותסס וגם מטופו. התוצאה: קרם עדין מאוד, עם טעם המשלב מתוק מאוד ומלוח מאוד - ולמרות הכול הוא היה עדין.
אין ספק כי המסעדה הותירה רושם טוב על קרסו. "זאת מסעדה כשרה בכשרות צהר, היא מגישה גם ארוחת טעימות בפחות מ־200 ש'. אני בטוח שאני אבקר שם שוב", סיכם, "מומלץ ושווה ללכת".
'קאמאקורה' - בחזית מלון 'אינדיגו', רחוב אליאב 5 רמת גן, אזור הבורסה. להזמנות: 073-275-3807
עריכה: עופרי גליכמן ויניב מורוזובסקי