יורם קניוק: "איני מוכן ששמוק כמוך ידבר כך, אני אתבע אותך!" שפטל: "בוא לבית משפט"
לאחר שהביע עו"ד שפטל את דעתו על בקשתו של הסופר יורם קניוק להיות מוכר כחסר דת וכן מתח ביקורת על ספרו עולה קניוק לשידור ומגיב בחריפות על הדברים: "זו עילה לתביעת דיבה, אתה אידיוט!" שפטל: "אשמח להיפגש איתך בבית המשפט ותקרא לילדים שלך אידיוטים"
תמליל השיחה:
שפטל: "חזרנו ולשמחתי הרבה נמצא איתנו הסופר יורם קניוק, בבקשה..."
קניוק: "עם מי אני מדבר עכשיו?"
שפטל: "אתה מדבר עם יורם שפטל"
קניוק: "אה. אני שמעתי על מה שאמרת. אני לא שמעתי את הדברים אבל ציטטו לי שני אנשים. עכשיו, אה...אני לא זוכר, אני מנסה לחשוב אם היית איתנו כשהקימו את המדינה אבל אני לא זוכר שהיית שם. ואני לא זוכר שהיית...עבדת איתי באונייה כשהעלנו עולים. עכשיו תשמע, מה שאתה אמרת זה עילה לדיבה. אבל אני צריך שהם ייתנו לי את התדפיס של מה שאתה אמרת..."
שפטל: "מה שאני אמרתי זה..."
קניוק: "ואני אתבע אותך...באבי אביך..."
שפטל: "מה שאני אמרתי זה...מה שאני אמרתי זה קודם כל את דבריך אתה. מה שאני אמרתי זה ציטטתי מהספר שלך שקיבלת עליו פרס של 150 אלף שקל. שהם דברים שכל קורא עברית יבין אותם שהם נכתבו על-ידי אדם שמצטער שהוא היה בין אלה שהקימו את המדינה ועל כך שהמדינה בכלל קמה. מה שאני אמרתי זה הדברים הבאים: 'יפי בלורית ותואר אמנם היינו אבל חכמים לא. חכמים אינם הולכים למות מתוך בחירה והם בני 17 או 18 או אפילו 20. חכמים מעדיפים מדינות קיימות על פני מדינות נחלמות. חכמים אינם מנסים להקים מדינות חדשות בחמסינים, בארץ מלאה ערבים בני המקום ומוקפת מדינות ערביות שרואות בהם זרים מזידים'. ואני אמרתי שהדברים הללו מראים שאתה מצטער על כך שהמדינה קמה. ואני אומר לך שכל קורא עברית שקורא את הדברים הללו יבין אותם בדיוק כמו שאני הבנתי אותם. ואני אמרתי שכל אדם שמצטער שמדינת ישראל קמה הוא נבל! ואם אתה מצטער שמדינת ישראל קמה, והדברים האלה שכתבת מוכיחים אתה זה, אז אתה נבל! זה יש לך את הטקסט המדויק - קדימה! בוא לבית משפט!"
קניוק: "אדוני היקר, קראו את הספר הזה שלי מלא...מהם אלופים, אנשי צבא, מי שאתה רק רוצה! והם לא ראו את זה ככה. אבל אני אומר לך שוב, אם אתה אומר את הדבר הזה אני אדאג, אדאג! להביא אותך לדין על דיבה על אדם שלחם ונפצע בהקמת המדינה וחי בה ולחם בה. אני לא מוכן שאידיוט כמוך , שמוק כמוך, יעשה לי את זה! זה לא היה דבר כזה...לא יישמע דבר כזה...
שפטל: "תמיד יש פעם ראשונה..."
קניוק: "לקחת שורה מספר...זה נבלות! תשמע, אני אגיד לך משהו מר שפטל, אני מכיר...לא מכיר, אני ראיתי אותך שנים. אין לי שום דבר נגדך, אתה יכול להיות בדיוק אידיוט כמו שתמיד היית. אבל אתה לא תגיד לי שאני מצטער שהקמתי את המדינה הזאת! אתה לא היית פה כשהקימו את המדינה הזאת...ואתה לא תהיה כש..."
שפטל: "זה לא אני אומר! זה לא אני או..."
קניוק: "אתה נאלח..."
שפטל: "זה לא אני אומר! זה אתה אומר!"
קניוק: "ואני אתבע אותך באבי אביך!"
שפטל: "זה לא אני אומר, זה אתה אומר ואני מצטט!"
קניוק: "זו פרשנות! הרי אתה מפרש פסוק מתוך ספר שבו אני מספר על מה שהיה ואיך זה היה וכמה נועז היה ואיזה לוחמים היינו...אתה באמת נבל!
שפטל: "אני לא נבל!"
קניוק: "זה כמו להגיד 'בראשית ברא אלוהים' - אז אתה אומר 'ברא'!"
שפטל: "יפה. אתה, אתה שוב אומר מה שאתה אומר, ואני אומר את מה שאתה אמרת. ומאמר ביקורת על הספר שלך של יוסף אורן כותב שלאור המשפט הזה עדיף היה שהספר לא נכתב היה מאשר נכתב. כך שיש 70 אלף קוראים ואתה לא יודע מה הם חושבים על מה שהם קראו. אני אומר לך...אני אומר לך..."
קניוק: "הוא רודף אותי כבר הרבה שנים וזה לא משנה לי מה יוסף אורן אומר, הוא לא שווה שבכלל נדבר עליו"
שפטל: "בסדר גמור, בסדר גמור. העיקר שאתה כולך מלא מעצמך. ואני רוצה לומר לך עוד דבר אחד: כמה מהאנשים שבימי זקנתם ביישו את בחרותם הם אנשים שנלחמו עבור מולדתם בחירוף נפש כאשר הם היו צעירים יותר. למשל מו ג'נרל פטן, הידוע כגיבור ורדן, אבל הסגיר את פריז להיטלר חרף מלחמתו בורדן 23 שנה לאחר מכן. העובדה שפלוני לחם כשהיה בן 16-17 לא מטהר את מעשיו כאשר הוא בן 77 ו-78. כשאתה היית בן 77-78 כתבת טקסט שכל קורא עברית מבין ממנו שאתה מצטער על זה שלחמת, אתה מצטער על זה שהמדינה קמה ואתה מצטער על זה שאתה בין אלו שהקימו את המדינה הזאת. אתה רוצה להיפגש בבית משפט? אשמח! האגרות בבית המשפט...בגזברות..."
קניוק: "אני אפגוש אותך בבית משפט, ואני אביא ציטטות ממאה מאמרים שנכתבו, ואני אביא אלופים מצה"ל שיעידו נגדך ואתה תאכל את זה בגדול! אתה תאכל את זה!"
שפטל: "בגזברות...בגזברות...עזוב. אתה יודע, הרבה פעמים אנשים מאכילים אותי בדמיון שלהם"
קניוק: "מכל המבקרים שכתבו שבחים על הספר, מהם אנשים שהיו במלחמה הזאת, מה אתה מדבר?! מי אתה בכלל?!"
שפטל: "אדוני, אני אצטט את דבריך, בספר. ואני אומר שדבריך מעידים על עצמם שאתה נמנָה על הרבה מאוד אנשים..."
קניוק: "נמנֶה על..."
שפטל: "על הרבה מאוד אנשים בשמאל הקיצוני שמצטערים על כך שהמדינה קמה. זה מה שאני אומר..."
קניוק: "אני לא כותב את זה, לא אומר את זה ולא חושב את זה. אבל אם אתה אומר את זה אז אני אתבע אותך בבית משפט ואני אראה קטעים אחרים בספר שבהם אני גאה שעשיתי את מה שעשיתי"
שפטל: "לשם האינפורמציה...זה הכול טוב ויפה ובקטע הזה אתה בא ואומר שאתה מצטער על הקמת המדינה"
קניוק: "אני רוצה להביא פעם עורך דין כמוך, נבל בן נבל, אני רוצה להביא אותך למשפט שאתה תוכל לאכול אותה בגדול. ואני אתבע אותך על מיליון שקל!"
שפטל: "בסדר גמור. ואני מוכרח להביא לתשומת לבך שהגזברות בבית המשפט המחוזי בתל אביב פתוחה בין 8:30 ל-12:00 לצורך תשלום אגרה. האגרה על מיליון שקל היא 2.5 אחוז, 25 אלף שקלים - אנא הכן את העניין הזה. בתאווה רבה ובשקיקה רבה אתמודד איתך!"
קניוק: "אתה תפסיד שפטל, אתה תפסיד"
שפטל: "אתה יודע מה, אל יתהלל זקן שוטה כמפתח!"
קניוק: "אל ידבר אידיוט...אידיוט...מי אתה בכלל?!"
שפטל: "אל תתהלל זקן שוטה כמפתח כי דרך אגב זאת תהיה גם תביעה נגדית. גם...גם תהיה תביעה נגדית"
קניוק: "תתבע אותי! הלוואי! זה יעלה לי פחות כסף!"
שפטל: "גם תהיה תביעה נגדית ואני אגיד לך למה"
קניוק: "כן, למה?"
שפטל: "משום שביידיש אומרים: ווס איך הוב פארגעסן, הוב איך נוך נישט געלערנט... מה שאני שכחתי אתה עוד לא למדת! בהרבה מאוד דברים..."
קניוק: "איזה חמוד אתה...איזה נחמד אתה..."
שפטל: "ואתה יכול לקרוא 'אידיוט'...אתה יכול לקרוא 'אידיוט'..."
קניוק: "אתה טינופת ואני רוצה שתתבע אותי. זה מה שאני אומר לך עכשיו: תתבע אותי בבקשה"
שפטל: "לילדים הגויים שלך אתה יכול לקרוא 'אידיוט'!
קניוק: "מה?"
שפטל: "לילדים הגויים שלך תקרא 'אידיוט' - להם אתה יכול לקרוא 'אידיוט'!" וכשאתה קורא לי 'אידיוט' אז תהיה תביעה שכנגד. אבל אני לא מתהלל..."
קניוק: "אתה יכול להוכיח שאתה לא אידיוט?"
שפטל: "עזוב, עזוב. תאמין לי הרבה יותר קל להוכיח שאני לא אידיוט מאשר לך להוכיח שאתה לא נבל. הרבה הרבה הרבה יותר קל ואתה יודע את זה"
קניוק: "אתה טועה, אתה טועה בגדול! ואני אומר לך שוב, עכשיו אני בשקט אומר: אני אדאג לזה שיוגש נגדך כתב אשמה על ציטוט משפט אחד מספר"
שפטל: "לא כתב אשמה...לא! לא! לא! לא כתב אשמה, כתב תביעה. לפחות תדע, כשאתה מדבר במטריה משפטית..."
קניוק: "טוב אני לא עורך דין כמוך...אבל אני אגמור אותך עם עורכי דין אחרים"
שפטל: "יפה. יש עוד הרבה מאוד דברים שאתה לא כמוני תאמין לי. ולא תהיה כמוני אף פעם בחיים!"
קניוק: "הלוואי! להיות כמוך?! זה בושה!"
שפטל: "אה, בסדר גמור"
קניוק: "זה בושה! אבל אני אנסה לראות מה אני יכול לעשות בעניין הזה. אני לא, לא מוכן לזה"
שפטל: "יפה. בסדר גמור. אני שמח מאוד. זה יהיה מאבק משפטי מעניין ומרתק שרבים יעקבו אחריו בעניין רב והוא יפרנס הרבה את התקשורת. תודה. שלום. שתהיה לך שנה טובה ומוצלחת בתור בלתי יהודי כמו שאתה מכריז על עצמך. זייט מיר געזינט... תשאל את החברים שלך מה הפירוש של זה".
