1674
איפה כדאי לגור כדי להאריך חיים? תושבי הפריפריה שימו לב: מי שלא גר במרכז חי פחות
על-פי הנתונים תוחלת החיים ברמת גן היא הגבוהה ביותר ואילו בבאר שבע התוחלת היא הנמוכה ביותר - למה הפערים בין המרכז לפריפריה הם כה גדולים? פרופ' דב טשרניחובסקי, מומחה לכלכלת בריאות וראש התכנית למדיניות בריאות במרכז טאוב, מסביר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מפתיעים, או אולי כלל לא מפתיעים, על הפערים העצומים (שוב) בין המרכז לפריפריה והפעם בנוגע לתוחלת החיים. מסתבר שהעיר שהכי כדאי להתגורר בה היא רמת גן עם גיל ממוצע של 82.6 שנים! לעומת זאת מן העבר השני נמצאת בירת הנגב באר שבע שבה תוחלת החיים היא הנמוכה ביותר מבין הערים הגדולות בישראל (ממוצע 77.1 בלבד, פער של 2.8 שנים מרמת גן).
גם ברעננה המצב מזהיר ותושביה מצליחים להגיע לגיל מופלג ונכבד והעיר עומדת בראש הטבלה מבין הערים עם אוכלוסייה של בין 50 אלף עד 99 אלף איש. ככל שמתרחקים מהמרכז לכיוון הפריפריה תוחלת החיים יורדת וגם במגזר הערבי המצב אינו טוב ותוחלת החיים היא מן הנמוכות בארץ עם פערים משמעותיים לעומת הערים היהודיות.
ערבים מתים יותר מהתקף לב
בנוסף מציגה הלמ"ס נתון מפתיע שלפיו שיעורי התמותה ממחלת הסרטן גבוהים יותר ביישובים יהודיים מאשר ביישובים ערביים, לעומת שיעור גבוה של מקרי תמותה ממחלות לב ביישובים ערבים מאשר ביישובים יהודים.
מדוע הפערים כה גדולים וכיצד אפשר לצמצם אותם? האם הגיוני שמי שלא גר במרכז חי פחות? פרופ' דב טשרניחובסקי, מומחה לכלכלת בריאות באונ' הנגב וראש תכנית מדיניות הבריאות במשרד הבריאות במרכז טאוב מסביר כיצד ניתן לעשות זאת.
איכות וכמות - צמצום הפערים הגדולים
"יש שתי שיטות לשיפור המצב", אומר פרופ' טשרניחובסקי, "הראשונה היא על ידי עליה בכמות של המערכת הרפואית, להעביר יותר רופאים ויותר מקורות לפריפריה ומן הצד השני לעלות גם את האיכות, כי בפריפריה יש פחות רופאים מומחים למשל ביחס לכמות הרופאים בכלל.
"בהקשר הזה ניתן גם לשפר את האיכות הטכנולוגית של המערכת הרפואית. אם ניקח לדוגמא את בית החולים 'סורוקה' בבאר שבע שהוא למעשה הבסיס הטכנולוגי של הרפואה בדרום, אבל אם תיקח ותעמיד אותו ביחס לבתי חולים דומים במרכז, אפשר יהיה לראות את הפערים הגדולים ברמת הטכנולוגית, במספר מיטות האשפוז ועוד. כל זה משפיע על הפערים בתוחלת החיים בין מרכז הארץ לפריפריה".
הרפואה הפרטית הורגת!
"משרד הבריאות בהחלט מודע למצב", מוסיף פרופ' טשרניחובסקי, "השמרד גם מנהל קמפיין גדול כדי לצמצם את הפערים. אבל הבעיה נובעת מהעובדה שמה שמנחה כיום את חלקות המשאבים במערכת הרפואית היא ההוצאה הפרטית על הרפואה הפרטית.
"בפריפריה יש אוכלוסיה יותר חלשה וענייה ולכן ברור שרוב המשאבים הכלכליים של הרפואה הפרטית מופנים למרכז, היכן שיש רהל אוכלוסיה בעל יכולת כלכלית גבוהה יותר, קבל שבידיו מצוי הכסף כדי לממן טיפולים פרטיים. לכן אפשר לומר בפירוש שהרפואה הפרטית הורגת את אלו שאין להם את היכולת לשלם עבורה, ומצילה רק את בעלי היכולת הכלכלית", מדגיש פרופ' טשרניחובסקי.
23/12/2013
