מאזינה בדמעות: "מאז שבעלי נפטר אני לא מצליחה למצוא שלווה" אלון: "לא נוותר עלייך"
המאזינה מספרת על המוות המפתיע של בעלה ועל ההשפעה של מותו עליה ועל הילדים. אלון: "בכל פעם את מנסה להגיע לטוב דרך הרע"
שאלה: אני אלמנה ואימא לשלושה ילדים. לפני שנתיים בעלי הלך לישון ולא התעורר. שום דבר לא ממש השתנה בבית, חוץ מהעובדה שבעלי כבר לא נוכח כי מאז ומתמיד ניהלתי את הבית בעצמי.
ההתנהלות היומיומית שלי עם הילדים מלווה בכעסים וקשיים רבים. אני לא מצליחה להגיד להם שאני אוהבת אותם, עסוקה בלריב איתם על כל פעולה שאני דורשת כמו לקום בבוקר, להתקלח או להכין שיעורים. אני מוצאת את עצמי מתחננת אליהם שיעבור יום בלי שנריב כדי שיהיה נעים בבית, מנסה להגיע לטוב ותמיד יוצא הכי רע. מה לעשות?
אלון עונה: במשך השנים, את מנסה להגיע לטוב דרך הרע ולא מצליחה. כשהולכים דרך הרע מן הסתם מגיעים לרע ולכן את קמה כל בוקר, לאותה השגרה. את מנסה להגיע לשלווה, שיתוף פעולה, אהבה וחיוך, דרך צעקות וריבים אבל זה לא עובד, ולמרות זאת, את כמו "עבד" של הדרך הזו.
מה שיפה בבני האדם זה שהם יכולים לקום בוקר אחד ולהתנהג בדרך שונה לגמרי.
המטלה שלך היא לעשות שינוי. אני רוצה שתתחייבי לכך, שבמשך שלושת החודשים הקרובים, תצרי בבית רק הנאה ואהבה. אסור לך בחודשים האלה לבוא בטענות, להרים את הקול ולחלק הוראות, פשוט תהפכי את ההתנהגות שלך ב- 180 מעלות. נכון שזו לא ההתנהגות האופיינית לך אבל את, זה לא ההרגלים וההתנהגויות שלך, את זה הבחירות והנשמה שלך.
בבוקר, תנשקי את הילדים גם אם הם לא רוצים. תשמיעי מוסיקה בבית ותצרי אווירה נעימה ואוהבת. לא משנה מה יגידו לך, יכעסו, יתלוננו או ירטנו - תחייכי. זה ממש לא משנה אם הילדים יקומו בבוקר או יעשו שיעורים. את קמה ושמה מוסיקה, מי שקם - קם, ומי שלא אז לא. ירצו יתקלחו, לא ירצו שיישארו מסריחים, הרי בסוף הם יתקלחו לבד. כל אחד יעשה כטוב בעיניו. אין מטלות, אין משימות ואין תורנות.
אני אלווה אותך במהלך החודשים הקרובים ולא אוותר עלייך. אם את רוצה להציל את עצמך ואת ילדייך את צריכה לעשות רק את התוצאה - הדרך אליה לא רלוונטית. בתקופה הקרובה נשמור על קשר ואת תעדכני אותי. ברגע שהילדים ישאלו אותך מספיק פעמים ביום אם השתגעת, תדעי שאת פועלת נכון.
