מאזינה: "בני אובחן כאוטיסט בגיל שנתיים אך כעבור שנה התברר שהוא לא"
המאזינה, אם לשניים, מספרת על בנה הראשון שאובחן כאוטיסט. קלינאית התקשורת קבעה נחרצות שזה רק עיכוב בהתפתחות: "גם כשכולם אמרו לי שהוא לא אוטיסט עדיין קשה לי להתרגל לרעיון שהוא ילד רגיל"
שאלה: אני אימא לילד בן 3. לפני שנה וחצי שמתי לב שבני מתעכב התפתחותית והכנסתי אותו ל'התעכבות הילד'. הפיזיותרפיסטית אמרה שהוא לא מגיב לשם שלו, המליצה לשלוח את הילד לאבחון ובגיל שנתיים אבחנו שהוא אוטיסט. במקביל, בני היה מטופל, באופן פרטי, אצל קלינאית תקשורת ומרפה בעיסוק.
הקלינאית תקשורת התעקשה והייתה נחרצת שהילד לא אוטיסט אלא רק מעוכב התפתחותית. המליצו לנו לגשת לפרופסורית מומחית והיא קבעה שהילד לא אוטיסט. היום, קשה לי להתנתק מההרגשה שבני הוא ילד רגיל ואני לא יודעת איך להתנהל איתו. מה עצתך?
מיכל עונה: כמה זה קשה. לדעתי את צריכה לעשות תהליך עם עצמך, אולי אפילו לגשת למישהי שמעבירה טראומות. אני מכירה מישהי שמעבירה טראומות בטיפול עם העיניים ותוך שתי פגישות מעבירה את הטראומה.
לדעתי את בפוסט טראומה. את צריכה להבין מה זה אומר ילד בן 3, מבחינה פסיכולוגית, קוגניטיבית והתנהגותית. מעבר לטיפול שאת צריכה לעבור אני ממליצה לך לקרוא. תתחילי להיכנס למצב נורמאלי ותביני מה זה אומר להיות ילד בן 3.
את מוזמנת להיכנס לאתר שלי שנקרא 'מרכז מיכל דליות', יש שם המון מאמרים אז תקראי לפחות אחד ביום. בנוסף את יכולה לקנות את הספר שלי, יש בו 18 סיפורים ומקרים שמסבירים מה ילדים עושים ואיך הורים מגיבים. את צריכה לקרוא ולהבין את שלבי התפתחות הילד.
תלמדי ותביני מתי צריך להתעקש עם הילד, איפה להציב לו גבולות ומתי לשחרר ולסלוח. תעשי זאת כרגע מבחינה שכלתנית כדי שיהיה לך ידע ואז מתוך הידע, את תביני את ההתנהגויות שלו ותדעי איך להגיב להן. אם בשלב מסוים תוכלי לשלב גם הדרכה הורית זה מאוד מומלץ אבל קודם כל - תפטרי מהטראומה שלך.
