גל שמועות בנוגע לגורלם של החטופים - "מכל השמועות שהופצו יש גם מידע נכון"
דובר צה"ל נאלץ לשחרר אתמול (ב') הודעת הכחשה בעקבות גל נוסף של שמועות שהופץ ברשתות החברתיות. ד"ר טל פבל, מומחה לאינטרנט ואיומים מקוונים במזרח התיכון, מסביר מדוע הודעות דובר צה"ל הן קריטיות. בהמשך מצטרפת ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה ומרצה באוניברסיטת בר אילן, שמסבירה מדוע הלחץ והחרדה משפיעים על הפצת השמועות
מיום חטיפתם של שלושת הנערים הציף גל של שמועות את הרשתות החברתיות עוד לפני ההודעה הרשמית של דובר צה"ל. ולמרות שגורמי צבא ביקשו לא להתייחס לדברים והבהירו שאין להם שחר, גם אתמול (ב') הופצו בוואטסאפ ובאינטרנט שמועות שקריות לגבי גורל החטופים. ושוב נאלץ דובר צה"ל לצאת בהודעה לתקשורת ולהבהיר כי אין לשמועות שום בסיס.
רינה מצליח וחגי גולן שוחחו עם ד"ר טל פבל, מומחה לאינטרנט ואיומים מקוונים במזרח התיכון, ועם ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה ומרצה באוניברסיטת בר אילן, על הסיבות שמובילות להפצת שמועות וזריעת פאניקה בציבור הישראלי.
"מבחינה תקשורתית כל האירוע הזה החל ברשתות החברתיות", הסביר ד"ר פבל, "והסיבה שדובר צה"ל היה צריך לצאת עם ההודעה המקדימה שלו ביום שישי אחרי הצהריים היא בגלל שהמון מידע זורם ברשתות החברתיות. הבעיה היא שחלק מהמידע הזה היה נכון בבסיסו אבל הייתה גם הרבה דיסאינפורמציה".
לדברי ד"ר סוזי קגן דווקא המצוקה וחוסר הוודאות הם אלו שתורמות לגל השמועות: "מדובר כאן באוכלוסיה שהיא צעירה ומדברת דרך הווואטסאפ והפייסבוק ויוצרת תחושה שיש המון צעירים שמצויים כרגע במצוקה, והם נמצאים סביב השיח שאמור להזין מענה לאותה מצוקה. הרבה פעמים יש לצעירים תחושה שהם חזקים 'ולהם זה לא יקרה' והנה זה קרה. ברגע שזה קרה תחושת החוזק מתהפכת בדיוק לקיצוניות השנייה והרצון הוא לא להיות במקום הלא נודע אפילו אם מדובר בשמועה, העיקר לצאת ממצב של חוסר וודאות".
