שלומית לאימא מודאגת: "את צריכה ללוות אותה להאיר לה וגם לכבות לה"
המאזינה שעלתה בעבר ושאלה על הבריאות של בתה מעדכנת את שלומית על התהליך שהן עברו. האזינו
שאלה: לפני כחצי שנה התייעצתי איתך בנוגע לבת שלי. אמרת לי שהיא מזמנת כל מיני מחלות ושהיא בתהליכים של בניית הזהות שלה. כיום, למרות שהיא עברה תהליך ומצבה קצת השתפר היא עדיין לא מרגישה טוב במאת האחוזים. האם עדיין לא למדנו את השיעור?
שלומית עונה:
כשאנחנו עוברים תהליך מסוים עלינו לזכור תמיד מאיפה באנו ולהקפיד להסתכל כל הזמן אחורה וקדימה. על פי 'הראייה האחרת' גורל זה 'ראשית למידת הגלגול של האדם', כלומר ללמוד מהתחלה את השיעור שלא למדנו. ציינת שיש שיפור אצל בתך, זה דבר טוב וחיובי, אבל השיעור עדיין לא הסתיים עבורה והיא עדיין צריכה להשתפר. כדי שהיא תמשיך לעבור תהליך עליה לבדוק אם היא יכולה להמשיך ולהשתפר ביחס לעבר. לפעמים, גם כשאנחנו מתפתחים, משהו מפעם דואג להזכיר לנו איפה היינו קודם. לבתך יש עדיין סימפטומים מהעבר וזה קורה כדי שהיא תזכור שהיא עדיין צריכה לשמור על עצמה. ייקח לה זמן להיות שלמה מבחינה בריאותית בגלל שיש לה פציעות של דברים שהיא חוותה בזיכרון התאי. חצי שנה זה לא הרבה זמן כדי לעבור תהליך, תהליך הוא בהתאם להבנה של האדם, כלומר ככל שבתך תבין יותר את הדברים שעומדים מאחורי הסבל והכאב שלה התהליך יתקצר. התפקיד שלך הוא להיות שם בשבילה וללוות אותה. את צריכה להאיר עבורה את הדרך עם פנס ולדעת לכבות אותו מתי שצריך. כדי שנעריך את האור אנחנו צריכים לפעמים להיות בחושך. כולנו נולדים כביכול אל אור העולם הזה ומכבים יום אחד את המסך כי צריך ללכת, בדיוק כמו שאנחנו עוצמים את העיניים שלנו בשביל שנוכל להיות קצת בשקט פנימי ולישון כמה שעות.
