סבתא לנכד בן 5: "האבא שבר את רגלו ובנו לוקח אחריות כי הוא מלא ברגשות אשמה"
המאזינה מספרת על נכדה בן ה-5, שלקח על עצמו אחריות על הנזק הרפואי שנגרם לאביו, כתוצאה ממשחק משותף בכדור. מיכל: " ילדים הם יצורים אנושיים ואגוצנטרים, לפעמים הם לוקחים מקרים כאלה על עצמם"
שאלה: אני סבתא לנכד בן 5. לפני מספר שבועות הוא ואביו שיחקו יחד בכדור וכתוצאה מהמשחק אביו נפל ושבר את הרגל. לצערי נכדי מרגיש אשם ולוקח על עצמו את האחריות לפציעה. הוא עצוב ומכרכר סביב אבא שלו, שואל לשלומו, ורוצה לשרת אותו. ניסינו להסביר לו שהוא לא אשם אבל זה לא עזר, מה אפשר לעשות על מנת לשפר את הרגשתו?
מיכל עונה:
במקרה שאת מתארת שום הגיון לא יעזור, ברגעים כאלו "הרעש" גובר על הכל וגם אם תסבירו לו שאביו היה יכול ליפול בכל מקרה הוא יחשוב שאתם מנסים "למרוח" אותו. אתם צריכים להגיב באופן כזה שישדר לו שלא קרה דבר נורא ושהוא לא צריך לצאת מגדרו. כשהוא מכרכר סביב אביו ורוצה "לשרת" אותו אביו צריך להגיד לו בטון חיובי: 'אני רוצה לקום בעצמי כי אני צריך לזוז. לא קרה כלום, בסך הכל שברתי רגל'. תדברו על הפציעה אבל תקטינו את הנושא ואל תתנו לילד לשקוע בתוך הריצוי המתמיד הזה. תפסיקו לנסות לדבר לנכדך בהיגיון ותתחילו לדבר אליו כמו שמדברים עם ילד מודאג בן 5. אל תשתמשו בביטויים כמו 'לא נורא' כי זה כן נורא ואיום בעיניו וברגע שאתם אומרים לו שזה לא נורא הוא מקבל את התחושה שמזלזלים ברגשותיו. מעבר לכך, גם אם תקופת ההחלמה היא ארוכה אתם צריכים לזכור שבסוף אביו יחלים והכל יחזור למסלול.
