כיצד המתח הנפשי קשור להתמכרות?
המאזינה שמעשנת מגיל 12 מספרת על הקושי להיגמל ועל התקופות שבהן היא מעשנת יותר. אהוד מסביר מה עישון בגיל צריך עושה ולמה בניגוד למה שחושבים סיגריה אינה מרגיעה את העצבים
שאלה: אני מעשנת כבדה. התחלתי לעשן בגיל 12, בצבא הכפלתי את הכמות, ואחרי החתונה הפסקתי. כשהתגרשתי חזרתי לעשן ומאז אני מרגישה שכל חיי סובבים סביב עשן הסיגריות. אני רוצה להפסיק למען ילדיי ולמען הבריאות שלי אבל כאשר אני בלחץ או כשרע לי אני פשוט מעשנת יותר. כיצד המתח הנפשי קשור להתמכרות ואיך אוכל להפסיק?
אהוד אברהמסון עונה:
את התחלת לעשן בגיל מאוד צעיר וחרטת בתוך תאי המוח שלך, בתוך הרצפטורים, היכרות מאוד עמוקה ורבת שנים עם החומרים שבטבק. התמכרות שהתחילה בגיל צעיר יוצרת דפוס שרק עולה ויחד איתה עולה גם כמות הסיגריות שאת צורכת. למרות כל זאת בכל זאת הצלחת להפסיק לעשן, זה קרה כשהתחתנת והיה לך טוב בחיים, אז החלטת שאת לא צריכה סיגריות וגילית שאת יכולה לחיות בלי ההתמכרות הזאת. זו טעות מאוד נפוצה לחשוב שעישון קשור למתח, יצרני הסיגריות הצליחו להכניס לתוך התודעה האנושית את הרושם שסיגריה מרגיעה אבל ההיפך הוא הנכון. הסיגריה עצמה והחומרים שבטבק הם אלו שיוצרים את המתח והלחץ, את לחץ הדם ואת התחושה שסיגריה מרגיעה ומפחיתה מתח ועצבים. בעצם ברגע שהחומרים האלה נכנסים למוח ולדם, הגוף נהיה קל יותר להתעצבן ("פתיל קצר") וכל סיטואציה הופכת לנפיצה יותר אצל מעשנים. הצלחת להפסיק לעשן כשרצית אז פשוט תעשי את זה שוב ותפסיקי. אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לעשות את זה לבד, בעצמך, יש כל מיני דרכים לקבל עזרה ותמיכה. שימי לב, להפסיק לעשן זה נחמד אבל צריך להיגמל. אנשים עושים כל לילה הפסקה מעישון, קמים בבוקר ומדליקים סיגריה, גמילה עושים פעם אחת ולתמיד ולא נוגעים יותר בחומר הזה.
