עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס סיפרה לטגניה ושלמור על בקשת החנינה של אהוד אולמרט: "העברנו אותה למשרד המשפטים שיאסוף עבורנו את החומר ויגבש חוות דעת". על חנינה לאלאור אזריה: "נתייעץ עם משרד הביטחון"
אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר וכיום אסיר בכלא, ביקש מנשיא המדינה ראובן ריבלין לחנון אותו ולקצר את עונשו. נושא החנינה עלה לאחרונה גם בהקשר לחייל אלאור אזריה שהורשע בהריגה. אולם על פי נתונים שפורסמו, נענה הנשיא ריבלין רק ל-7.7 אחוזים מבקשות החנינה שהופנו אליו בשנת 2015, המהווים ירידה לעומת 9.5 אחוזים מבקשות החנינה, להן נענה בשנה שקדמה לה.
היועצת המשפטית של נשיא המדינה, עורכת הדין אודית קורינלדי-סירקיס, הסבירה לברהנו טגניה וגלעד שלמור ב-103FM את השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה של הנשיא לחנון אסירים: "כל בקשת חנינה מגיעה אלינו לבית הנשיא ומחלקת החנינות בראשה אני עומדת מעבירה אותן לחוות דעת של שני גורמים חיצוניים, מחלקת החנינות במשרד המשפטים, במקרים של עונשים שהוטלו בבתי משפט אזרחיים, והפרקליטות הצבאית במשרד הביטחון, במקרים של עונשים שהוטלו בבתי דין צבאיים. אותם גורמים אוספים את החומר, את המידע, מכל הגורמים הרלוונטיים, ומעבירים לנשיא חוות דעת. לפעמים הוא מבקש השלמות מהם, או השלמות שאנחנו עושים".
על בקשת החנינה של אולמרט אמרה: "הוגשה בקשת חנינה, העברנו אותה למשרד המשפטים שיאסוף עבורנו את החומר ויגבש חוות דעת. כשנקבל אותה הנשיא ישקול את הבקשה, על כל החומר שיעמוד בפניו". על אפשרות של חנינה לחייל אלאור אזריה אמרה: "במידה ונקבל בקשת חנינה כזאת, הכתובת תהיה משרד הביטחון".
טגניה שאל האם הנשיא הוא חותמת גומי. "ודאי שלא", השיבה עו"ד קורינלדי-סירקיס, "לנשיא המדינה יש שיקול דעת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרדי המשפטים והביטחון, אבל יכולים להיות חילוקי דעות או התלבטויות, בין שר המשפטים לבין נשיא המדינה, או בין שר הביטחון וגורמי הצבא, לבין נשיא המדינה, ואז מנהלים שיח, שבעקבותיו מגיעים למסקנות. הנשיא הוא הגורם שמחליט. הוא מקבל את כל האינפורמציה שנאספה ומקבל החלטה. יש מקרים שבהם הנשיא רואה דברים באופן אחר, אבל ההחלטות מתקבלות בעצה אחת ובשיתוף פעולה".
"סמכות החנינה היא שסתום ביטחון, למערכת המשפט שעובדת לפי כללים נוקשים ולוחות זמנים מסוימים", ציינה עו"ד קורינלדי-סירקיס. "לפי חוק יסוד נשיא המדינה ניתן לפנות לבקשת חנינה לגבי הקלה בכל עונש שקיבל אדם בבית משפט. אנחנו מקבלים בקשות חנינה הנוגעות לשחרור ממאסר, אבל גם בקשות בנוגע לקנסות, לפסילת רישיון נהיגה וכל מה שיכול להטיל בית המשפט. לצד אלה יש עוד סוגי בקשות במסגרת החנינה, כמו קציבת מאסר עולם. כאשר אדם מורשע ברצח העונש היחיד על כך הוא מאסר עולם. כדי שעונש מאסר העולם יהיה קצוב בשנים, האסיר פונה לנשיא המדינה ומבקש לקצוב את עונשו. הנשיא מתרגם את מאסר העולם למספר שנים קצוב".