שחר פאר בראיון מיוחד ליום האישה
"איבדתי את התשוקה ולא רציתי ללכת לאימונים"
הטניסאית המובילה של ישראל בראיון פרישה לקופמן, הללי, מליניאק וישראלי: "פשוט נמאס לי מהחיים האלה. הכיוון שלי כרגע הוא להתחיל בהרצאות. אני עוזרת לילדות שמשחקות, אבל לא רואה את עצמי מאמנת. הפרסום אף פעם לא הניע אותי". על המתעמלת נטע ריבקין שפרשה גם היא: "דיברתי איתה אבל לא על הפרישה, אלא על קוסמטיקאית"
בגיל 29, אחרי שנים ארוכות של הצטיינות כטניסאית מקצוענית, הטובה ביותר בישראל, תלתה שחר פאר את המחבט. לרגל יום האישה הבינלאומי שוחחו איתה רון קופמן, יוני הללי, אריה מליניאק ואלי ישראלי. מליניאק, קואצ'ר במקצועו, שאל אותה על המעבר מספורט מקצועני ל"יום שאחרי". "היו שנתיים של חוסר ודאות והיה לך זמן להכין את עצמך, בתקופה הזאת מה עבר בראש?", שאל. "עברו המון מחשבות אם אני רוצה לחזור או לא", השיבה פאר. "אם אני מסוגלת, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטאלית. זה לא רק הפציעה בכתף, שעשיתי ניתוח, הוא לא הצליח וזהו. זה חלק משמעותי אבל לא רק זה. במקביל לפציעה בכתף איבדתי את התשוקה ולא רציתי לקום בבוקר, ללכת לאימונים ולעבוד קשה ולהגיע לתחרויות ולנסוע מסביב לעולם. ממש לא רציתי. כשאבא שלי היה לוקח אותי לשדה התעופה הייתי נפרדת ממנו והיו לי דמעות בעיניים. פשוט נמאס לי מהחיים האלה. רציתי את החיים פה. אז מה שעובר בראש זה שאלות כמו האם אני באמת לא רוצה את זה, האם אני באמת לא מסוגלת לתת עוד קצת מעצמי, להילחם עוד קצת בחיים הסיזיפיים והקשים האלה ולנסות עוד קצת. זה באמת בעיקר המחשבות שעוברות בראש".
קופמן שאל האם, במידה ותחלים מהדלקת בכתף בעזרת המנוחה, פאר תשקול חזרה למגרש הטניס. "וואו, זה לא, ממש לא כרגע. הרגע רק פרשתי רשמית. אני לא רואה את זה. אני לא יכולה להגיד ואף פעם לא אומרים 'לעולם לא'. אבל זה לא בראש שלי. היה לי קשה לקחת את ההחלטה (לפרוש), אבל אני שלמה איתה. אם אני אגיד עכשיו כן, אז למה לקחתי את ההחלטה הזאת? אבל נראה, ימים יגידו".
הללי שאל האם פאר מוכנה לכך שתאבד את הפרסום שלה ותיעלם מהנוף התקשורתי, ומה הכיוון שלה לעתיד. "כל כיוון שאקח הוא לא בשביל שיזהו אותי ברחוב ויגידו הנה שחר פאר", השיבה. "זה מאוד כיף אבל זה לא מניע אותי. זה לא הניע אותי אף פעם בקריירה לנצח יותר ולהיות יותר טובה ולנסות להגיע לדירוג הכי גבוה. אם זה כן היה מניע אותי, אז אולי כן הייתי עושה הרבה יותר דברים, ובכל זמן פנוי מנסה, והייתי מקדמת, למשל, הרבה יותר את דף הפייסבוק שלי, שרק בחודשים האחרונים התחלתי לעשות את זה. עניין אותי נטו להיות השחקנית אני טובה שאני יכולה".
"הכיוון שלי כרגע הוא להתחיל בהרצאות, כמו שהרבה ספורטאים ומצליחנים עושים", הוסיפה פאר. "עשיתי את זה כמה פעמים ומאוד נהניתי מזה. עברתי המון דברים בקריירה, ניצחונות, כישלונות, התמודדויות עם קשיים ועם לחץ, שאני באמת יכולה להעביר הלאה ואנשים יכולים להתחבר, מדברים שהם עוברים ביום-יום, בין אם זה סתם דברים רגילים עם ילדים שלהם, או הם עם עצמם, או קבלת החלטות או בביזנס שלהם. כי אני חושבת שזה דברים מאוד מאוד דומים וזה הכיוון כרגע".
מליניאק הציע לפאר להכין הרצאה שתשקף את מי שהיא באמת, כספורטאית מעוררת השראה, כולל קטעי וידיאו שמראים רגעי ניצחון וכישלון. "אני מסכימה לגמרי ואני יודעת", אמרה פאר. "אני עובדת עם רפי עגיב שבנה את ההרצאה עם אריק זאבי ועוד הרבה טאלנטים וספורטאים. זה הכיוון. אני שמחה תמיד לקבל טיפים ותודה רבה".
הללי שאל האם פאר תרצה גם לאמן טניס, למשל ילדים וילדות. "זה עוד מאוד מוקדם", השיבה, "זה לא שישבתי בבית ואמרתי מה אני רוצה לעשות. זה בא ממקום שגם הייתי צריכה את המנוחה, כיף לי לקום בבוקר ולדעת שאין לי מה לעשות. במשך 23 שנה קמתי כל בוקר והיה לי לו"ז משוגע וללכת אחרי דברים. אני צריכה קצת את הזמן הזה לנשום. אני לא אומרת שלא אאמן בעתיד. אני לא רואה שאאמן בקרוב כי אני לא אוהבת את הפוליטיות, אבל כן התחלתי כבר לפני חצי שנה, דרך 'אתנה', לעזור לבנות ולדבר איתן ולהיות מנטורית של השחקנית הכי טובה בארץ בגילאי 14. אז פה ושם אני 'מטפטפת' דרך 'אתנה', אבל זה לא הקריירה שאני מייחלת לעצמי להיות מאמנת טניס".
"מה את אומרת לילדות שהסיכוי שיהפכו לשחר פאר הוא נמוך מאוד ומה את אומרת להורים שלהן", שאל מליניאק. פאר ענתה: "צריך לדעת שאין מה לעשות, בכל ספורט תחרותי זו עבודה קשה וזה לא פיקניק ובאמת צריך לתת את הכל. אני חושבת שגם מי שלא מצליח להגיע לרמות הגבוהות, למשל אחותי, שהייתה טובה אבל פרשה בגיל 16, עדיין יש דברים שהיא קיבלה באופי שלה שעוזרים לה להיות אישה מצליחה בתחום העסקים. כספורטאי אתה מקבל המון דברים שאתה לא יכול לקבל אם לא עברת עבודה קשה והתמודדויות עם דברים, ואיך לראות דברים, איך לקחת אותם ואיך לנוו את החיים שלך. חשוב שהורים ישלחו את הילדים לספורט, כל ספורט שהוא וגם שהילדים יצרו לצאת מהמחשבים והטלפונים ויעשו את זה".
קופמן הזכיר שמשפחתה של פאר מימנה את תחילת הקריירה המקצוענית שלה במאות אלפי דולרים מכיסה הפרטי, ושלא כל משפחה יכולה לעשות זאת. "אין ספק", השיבה פאר, "אבל בתחילת הקריירה לא מדובר בכאלה סכומים. ברור שטניס זה לא כדורגל או כדורסל שיוצאים ומשחקים בשכונה, זה ספורט יקר מבחינת ציוד ומאמנים. אבל אם יתחילו מלמטה לנסות לאחד את הדברים, ויהיה איגוד טניס ומרכזי טניס שיפעלו ביחד, ויגרמו לכמה קבוצות שיהיו חזקות מאוד, אז הכסף ילך למקום הזה. ולא ההורים יצטרכו כל הזמן לחפש איך הם שוכרים מאמן פרטי ומאמן כושר פרטי בעלויות משוגעות. ואז העלויות מצטמצמות והכספים הולכים למקומות הנכונים".
"טניס זה לא ספורט זול", הודתה פאר, "אבל כולם מכירים את הסיפור של דודי סלע, שלא בא ממשפחה עשירה בכלל, אבל הוא מדהים ויש לו קריירה מפוארת והוא עושה כסף ומחזיק משפחה עם שני ילדים. אפשר גם להצליח ממקומות כאלה. בסוף כן ימצאו את הכסף. הנה, לישי עוליאל מצאו את הכסף, ומגיל מאוד צעיר. אני לא חושבת שזה מה שצריך למנוע מילדים לשחק טניס. ההורים לא צריכים להשתגע ולהביא מאמן ומאמן כושר ופסיכולוג כשהילד בן עשר. תנו לדברים לזרום. לכו למאמן טוב, אבל לא חייבים מאמן פרטי. אני כילדה התאמנתי בקבוצה. לא חייבים אחד על אחד. בריא לילדים להיות בקבוצה".
לאחרונה השתתפה פאר במרוץ המרתון בתל אביב, אותו סיימה בזמן שקבעה לעצמה ואף מהיר ממנו, 3 שעות ו-42 דקות. "החלום שלי היה לרוץ מרתון בארץ,, אמרה, "הציעו לי לרוץ בחו"ל אבל אמרתי לא, לא, לא, שאין סיכוי, כי מה שחשוב לי זה גם בדרך וגם בסוף לראות את המשפחה שלי בסוף וזו הסיבה שעשיתי את זה בתל אביב".
על הפנסיה שהיא זכאית לקבל מאיגוד הטניס העולמי סיפרה: "יש פנסיה שהם בנו לנו בצורה כלשהי. שאלתי את ציפי אובזילר על זה לפני חודש. נדמה לי שזה מגיל 40 או 50, ואתה יכול חלק במכה וחלק כל חודש. אני לא באמת יודעת, אבל יש לי עוד זמן עד אז, אז לא נכנסתי לזה".
הללי שאל אם פאר שוחחה עם המתעמלת נטע ריבקין שפרשה לפני כחודש. "דיברתי איתה על לא על הקטע של פרישה, אלא על קוסמטיקאית", השיבה פאר. "אני לא יודעת מה היא עושה, אבל אני רוצה את החופש הזה. יש לי משפחה, יש לי חברות, אני אוהבת לאפות, אני אמצא מה לעשות. אני עדיין שומרת על כושר, עושה אימוני כושר ורצה, וההרצאות יכניסו לי עניין. אני לא מכירה את ההרגשה של לקום בבוקר ומשעמם לי". על פסטיבל הפרישה בתקשורת הוסיפה: "אני מנסה לתת מענה לכולם. זה לא כזה פשוט. אבל עכשיו יש לי הרבה יותר זמן".
