"שינוי דרמטי בעקבות החמרת הדרישות"
המפקחת על הבנקים על נטישת כספי הפיקדונות לחו"ל
ד"ר חדוה בר, התייחסה בתוכנית 'איפה הכסף' ב-103fm למצב הבנקים בישראל לשנת 2017 וביקרה את חוק הגבלת שכר הבכירים: "חלק ממנכ"לי הבנקים משתכרים בהרבה פחות ממנהלים בחברות אחרות במשק, שחלקן קטנות יותר ומורכבות פחות".
במסיבת עיתונאים שקיימה היום (ד') חדוה בר, סקרה המפקחת את דו"ח בנק ישראל על מערכות הבנקאות לשנת 2017 והתייחסה למיליארדי השקלים שעזבו את מדינת ישראל בעקבות הגברת הפיקוח ורגולציה על הבנקים. "בשנים האחרונות חלה ירידה בפיקדונות של תושבי החוץ והיא אכן דרמטית. הירידה נובעת מהחמרת דרישות הציות שחלות על כל המדינות בעולם ובפרט על רקע החקירות של הרשויות האמריקאיות את הבנקים בעולם כולל הבנקים בישראל. בעקבות האכיפה המוגברת לקוחות בחרו להוציא את הכסף ממערכת הבנקאות הישראלית. במאקרו זהו שינוי מצער אך הבנקים והלקוחות חייבים לציית לחוקים".
במקביל הסבירה המפקחת על השינויים המשמעותיים שעובר עולם הבנקאות: "שנה שעברה חלה עליה קלה בריבית על האשראי שמשלמים משקי הבית ועל ההלוואות הצרכניות. מנגד הייתה ירידה משמעותית בריבית על המשכנתאות. העלאת הריבית הקלה שחלה באשראי הצרכני נובעת מעלייה של הסיכון - אנשים לוקחים יותר אשראי וזה הופך אותם למסוכנים יותר. כיום אשראי כבר לא ניתן רק באמצעות הבנקים אלא גם על ידי גופים חוץ בנקאיים. במהלך השנה ראינו שישנה האטה בקצב הגידול של האשראי במשקי בית. לאחר שהגדילה המהירה הבנקים וחברות האשראי האטו את קצב הגידול וזו בשורה טובה. בסופו של דבר אשראי צריך לתת במידה ולקחת במידה ובהתאם ליכולות. גם הציבור מבין היום שמוטלת עליו אחריות לקחת הלוואות שהוא מסוגל להחזיר וגם הבנקים שינו את האופן למתן ההלוואה. עדיין יש היום המון גופים חוץ בנקאים שמאפשרים מתן אשראי במהירות ללא שום ביטחונות. זהו אשראי יקר יותר וגם מסוכן יותר".
עוד הוסיפה: "אכן היה גידול מאוד משמעותי באשראי לעסקים הקטנים והם מאוד נהנים מכך. כששואלים עסקים קטנים מה הקשיים שלהם, נושא זמינות האשראי הוא כבר האחרון ברשימה שלהם והם עסוקים בהמון אתגרים נוספים. בסקירה בדו"ח ראינו שישראל נמצאת במקום ממוצע מבחינת האשראי ביחס לתוצר של העסקים הקטנים. יחד עם זאת, אני חושבת שזהו תחום שעוד יכולה להתפתח בו תחרות משמעותית יותר. חשוב לציין שבבנק ישראל נתנו לעסקים הקטנים כלים כדי להפחית את העמלות שהם משלמים אך לצערי הרבה עסקים קטנים לא משתמשים בשירות. מסלולי עמלות לדוגמא יוכלו לאפשר לעסק קטן לחסוך אלפי שקלים בשנה במידה ויעברו למסלולי עמלות מותאמים אליהם".
על הירידה בנטילת המשכנתאות והמשמעות על שוק דיור סיפרה: "אנחנו רואים האטה מסוימת בביקושים למשכנתאות אחרי שנה בה הביקוש היה גדול. קשה לומר לאן הדברים הולכים אך אנו רואים שבשוק הדיור יש האטה מסוימת ויחד עם זאת נפתחים פרויקטים נוספים של מחיר למשתכן". על רפורמת שטרום שתקועה בכנסת הסבירה המפקחת: "זוהי רפורמה גדולה וחשובה שמתקדמת מהר מאוד. זה בא לידי ביטוי והצרכנים כבר מרגישים שהתחרות יותר גדולה ועם הזמן יהיו עוד שיפורים.
"בנוסף לכך, עסקים קטנים שסבלו מעמלות סליקה גבוהות חווים ירידה משמעותית בעמלות וזו בשורה מאוד גדולה. הבנקים אף עוסקים בפיתוח כלים חדשים למשקי הבית בדיגיטל כגון אפליקציות תשלומים ועוד. החדשנות הזו היא התוצר הישיר של התחרות בשוק. הבנקים מתאמצים שהלקוחות יהיו מרוצים ויישארו אצלם וזה גם מתבטא באיכות השירות".
כשנשאלה מי מעוניין לקנות את חברות כרטיסי האשראי הישראליות השיבה: "קורה כאן משהו מאוד מעניין. שתי חברות כרטיסי האשראי עומדות למכירה על ידי הבנקים הגדולים, בחסות החוק, ואנו רואים שישנם מתעניינים רציניים ומנוסים - רובם מחו"ל. עצם ההתעניינות היא טובה וחיובית. המשקיעים הפוטנציאליים שאני פוגשת אומרים לי שהם חושבים שהמשק הישראלי מעניין כי יש בו צמיחה דמוגרפית. הם רואים כאן פוטנציאל וסקרנים לגבי השוק הפיננסי ועולם התשלומים. אנחנו נסייע למכירה הזו. לכרטיסי האשראי יש דד ליין להימכר - עד ינואר 2020 והם מאיצות את הקצב. הצרכנים ימשיכו להרגיש לאט לאט את השינוי במחירים, בשירות, בחלופות ובדיגיטציה. זהו שינוי גדול אך תשתיתי ולכן לוקח זמן".
על השאלה מה יקרה לבנק איגוד, לבנק מזרחי ולמערכת הבנקאות בישראל במידה והמיזוג ביניהם לא ייצא לפועל בסופו של דבר ענתה: "על פי הניתוחים שלנו בבנק ישראל, אם יהיה מיזוג הוא לא יפגע בתחרות אלא יוכל לקדם אותה כי נחשף לשחקן בינוני משמעותי יותר שיתחרה מול הבנקים הגדולים במשק. אנחנו כמובן נמתין להודעה הרשמית של הרשות להגבלים עסקיים ונשמע מה הבעלים מתכננים לעשות. לבנק אגוד יש אתגרים משמעותיים בייחוד בגלל שהבנק אינו יעיל וסובל מהסכמי שכר יקרים במקביל למערכת מחשוב ישנה".
לסיום התייחסה המפקחת לשכר הבכירים שהוגבל לשניים וחצי מיליון שקלים: "היה שינוי מאוד דרמטי שהמחוקק קבע בהגבלת השכר. השנה ראינו שנוצר מצב שמנכ"לי הבנקים משתכרים בהרבה פחות מחברות אחרות במשק, שחלקן קטנות יותר ומורכבות פחות. מוקדם עדיין להעריך את ההשפעה הכוללת של שכר הבכירים על המערכת הפיננסית היכולת לגייס אנשים טובים, כיום אני נחשפת לביקוש גדול מאוד של אנשים שמעוניינים לאייש את המשרות וגם השכר תקרה שנקבע הוא טוב. לאורך זמן נדע להעריך את ההשלכות של הדבר הזה".
עריכה: איתמר זיגלמן
