"הבחינות הן בלתי סבירות בעליל"
68% נכשלו במבחני ההסמכה של לשכת עוה"ד - לעו"ד אילן בומבך יש הסבר לתופעה
בעקבות כשלון של 68 אחוזים מתמחים במבחני ההסמכה של לשכת עוה"ד, ענת דוידוב קיימה דיון עם עורך הדין אילן בומבך שמייצג את המתמחים העותרים בנושא ואת אוהד אברהמי שלא עבר כבר שלוש בחינות: "הסטודנטים איבדו זמן יקר רק כדי להתמודד עם שאלות פסולות".
אמש (ב') פורסמו אחוזי ההצלחה של בחינות לשכת עורכי הדין כשהתברר כי 68 אחוזים נכשלו בכל רחבי הארץ. התוצאות מראות כי נמשכת המגמה של הפיכת המבחנים ליותר ויותר קשים. רק 26% מבוגרי המכללות עברו את הבחירה לעומת 74% מבוגרי האוניברסיטאות. אוהד אברהמי, מתמחה שלא עבר כבר שלוש בחינות גם במתכונת הישנה וגם במתכונת הנוכחית: "אני בוגר אוניברסיטת טורנדו בהיסטוריה, מדעי המדינה וכלכלה, מוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים ביחסים בין לאומיים ובהתמחות במשפט הבינלאומי ועם תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה. בן השאר הייתי גם עוזר הוראה באוניברסיטה העברית וברמת גן בנושא משפט בינלאומי. קיבלתי בפסיכומטרי 686 אך לא עברתי את המבחן שלוש פעמים".
"הבחינה הזו היא בחינה קשה מאוד", הוסיף, "היא לא תואמת את הזמן שניתן, יש שם שאלות באורך הגלות ורק הזמן לקרוא את כל השאלה עולה על הזמן של השאלה כולה. במבחן הראשון, שהיה במתכונת הישנה, נדרשתי לקרוא שלוש פעמים את החומר ולשכת עורכי הדין להכנה העריכה שזה די עבורי כדי שאוכל לעבור אך הספקתי לקרוא רק 60% מהחומר ולכן קיבלתי באותה בחינה 54 ואחרי ערעור קיבלתי 56. בבחינה השנייה למדתי את כל החומר ולפי המכוון של החברה הייתי אמור לקבל 74. קיבלתי 60 ואחרי ערעור עם מאמצים רבים הגעתי לציון של 63. הבחינה החדשה מחולקת לשלושה חלקים. חלק ראשון 40 נקודות, חלק שני 45 נקודות וחלק שלישי 15 נקודות. הציון עובר הוא 65 ומעל שליש מכל אחד משלושת החלקים. המשמעות היא שאם קיבלתי 40 בשלב המהותי קיבלתי 40, אם קיבלתי 45 בשלב הדיוני יש לי כבר 85 ואם קיבלתי רק 5 נקודות בשלב הניסוח (שהם פחות משליש בחלק זה) קיבלת 90 אך נכשלתי במבחן ואני לא יכול להיות עורך דין".
לשיחה הצטרף עורך הדין אילן בומבך שייצג את המתמחים העותרים גם בפעם הקודמת: "הבחינה חייבת להיות רלוונטית שלוקחת את עורכי הדין הפוטנציאליים הטובים שיתנו שירות מיטבי ללקוח. הבעיה היא בבחינה. יש כאן כשל לוגי ומתמשך. פעם אחר פעם אנחנו רואים בחינה שהיא בלתי סבירה בעליל. אנחנו נדהמים לשמוע שרק 12% עברו ובאופן שרירותי בועדת הבחינה דאגו למעבר של 32% באופן אקראי. הייתי מעורב בעבר במאבק של רואי החשבון שבו נתנו פקטור מאוד משמעותי אך לשכת עורכי הדין מתעקשת להוציא מתחת ידה בחינה פסולה לחלוטין.
הסטודנטים איבדו זמן יקר רק כדי להתמודד עם שאלות פסולות כפי שאומר בית המשפט העליון. אני מציע שתהיה שקיפות מלאה ויתנו פירוט איך הגיעו לאופן הניסוח ולחישוב הציון. ראינו גם בבחינה הקודמת שהיו מקרים בהם בוחן נתן ציון אחד והאחר נתן ציון אחר לחלוטין. אלו תוצאות איומות ונוראיות וזה הזוי לחלוטין".
"יכול להיות של המון עורכי דין אך אין לזה קשר לאופן הבלתי הגון של לשכת עורכי הדין", הוסיף, "הם אינם יכולים לתת מצגים שהם מתכוונים לאפשר בחינה הוגנת. אנשים נפרדו מסכומי כסף עצומים כדי להיות עורכי דין וצריך לאפשר אותו בצורה הוגנת לכולם ולא להכשיל בצורה מכוונת ופסולה".
תגובת הוועדה הבוחנת
"הוועדה הבוחנת בראשות כב' השופט שאול שוחט קיבלה לידיה את תוצאות מבחן ההסמכה של מועד קיץ 2018. אחוזי המעבר של הבחינה היו נמוכים במיוחד. התוצאות היו מטרידות נוכח העובדה כי שיעור התשובות הנכונות, גם על חלק מהשאלות שסווגו כקלות, ואפילו כקלות מאד, לא היה גבוה. בדיקת הנתונים מלמדת כי אפילו בחלק הניסוח המשפטי, שהורכב במועד זה משתי מטלות בסיסיות ביותר מביניהן היה על הנבחן לבחור, דהיינו ניסוח בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ או ניסוח בקשה למעצר עד תום ההליכים, מרבית הנבחנים (64%) לא עמדו ברף הנדרש של קבלת 65% מתוך 15 הנקודות ששוקלת המטלה. גם צוות בודקי מטלת הכתיבה התריע בפני הוועדה על ירידה חדה ברמת הניסוח שהפגינו הנבחנים.
יחד עם זאת, עמדת הוועדה היא שעליה להפעיל גם ביקורת עצמית, ועל רקע זה נערכה בדיקה נוספת של הנתונים תוך מתן תשומת לב לדוח ההתפלגות של שאלות הבחינה, ונתונים שניתן היה ללמוד מהם בדיעבד על בעייתיות כזו או אחרת. באופן יוצא דופן החליטה הוועדה ללכת לקראת הנבחנים עוד טרם שלב ההשגות, ולפסול שאלות אחדות וכן להוסיף מסיח נוסף על התשובה הנכונה לשאלות אחרות, כפי שמשתקף בפיתרון הבחינה המפורסם בצד הודעה זו.
על הגורמים המוסמכים בלשכה ובמוסדות להשכלה גבוהה להידרש למשמעות נתונים אלה. ואשר לוועדה, בכוונתה לדון במתכונת הבחינה בשים לב לרוח פסיקתו של בית המשפט העליון הנוגעת לבחינה של מועד חורף 2017 ולהערות שהתקבלו, וכמו כן לקיים שימוע ציבורי לגבי מתכונת זו".
תגובת לשכת עורכי הדין
"לשכת עורכי הדין מבקשת להפנות בראש ובראשונה לתגובתה הנחרצת של הוועדה הבוחנת בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב כבוד השופט שאול שוחט. תגובת הוועדה מדברת בעד עצמה.
לצערנו תופעת אי הקפדה על רמה אקדמית נאותה בחלק מהמוסדות האקדמאיים אינה פוסקת ותוצאותיה משתקפות בתוצאות הבחינה. בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד האקדמיים לא נדרשת אף תעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודי משפטים.
התפלגות הציונים לפי זהות המוסד האקדמי בו למד הסטודנט מלמדת על פערים בלתי נסבלים בין המוסדות השונים. חלק ממוסדות הלימוד זוכים לנתונים עגומים ומוליכים שולל אלפי סטודנטים תמימים המתפתים לשלם סכומי עתק מתוך הטעיה לפיה יש בסכומים אלה כדי לקצר תהליכים בדרך לקבלת רישיון עריכת דין. לשכת עורכי קוראת לגורמים הרלוונטיים לבחון קביעת תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה".
עריכה: איתמר זיגלמן
