מחלה לבני מלוכה
כיצד מתמודדים עם מחלת הגאוט? קרסו: "מומלץ לאכול פחות בשר אדום, לצרוך כמות מספקת של חלבון ולשתות הרבה מים"
היה היה פעם: בעבר הרחוק, בשר היה אוכל מאוד יקר. רק מלכים ואנשים עשירים יכלו להרשות לעצמם לאכול בשר, ואילו עניים היו אוכלים בעיקר כרוב וירקות. מחלת הגאוט היא תוצר של פירוק בשר, כך שהמחלה הזאת הייתה מופיעה בעיקר אצל בני מלוכה ונקראת גם "מחלת המלכים".
מאזינה עלתה לשידור בתכניתו של פרופסור קרסו ב־103fm וסיפרה: "בעלי בן ה־56 סובל מ'גאוט', או 'שיגדון'. כבר מספר שנים שהוא מטופל ב'קולכיצין', וכתוצאה מכך משלשל הרבה. הרופא המטפל שלו שינה לו את הכדור ל'אלוריל', אבל זה גרם לו לשלפוחיות בגוף אז הוא חזר ל'קולכיצין'".
"'קולכיצין' זה כדור שנוטלים רק כשיש התקפה, ולא באופן קבוע", הסביר קרסו. "כטיפול קבוע במחלה נוטלים 'אלוריל, 'זילול' או 'זילוריק'. לפעמים כדור אחד יכול לעשות אלרגיה והשני לא, כי האלרגיה נובעת ממרכיב שיש בכדור אחד אבל אין בשני. כך שכדאי להתייעץ עם הרופא".
מה זה בכלל 'מחלת הגאוט'? קרסו הסביר: "זו מחלה משפחתית שבה הגוף לא מצליח לפרק את החומצה האורית - חומצת שתן. המחלה היא תוצר של פירוק חלבונים, ובמקום שהכליות יפרישו את החלבונים החוצה, הוא מתגבש והקריסטלים שלו נתקעים בפרקים או בתנוכי האוזניים ובמקומות אחרים. כאשר זה שוקע בפרקים, נוצרות דלקות.
"אחד מהמאפיינים למחלה זה כאשר הבוהן מתנפחת וכואב מאוד. כשזה קורה, צריך ליטול 'אלוריל' או אחד מהכדורים שהוזכרו קודם, והם מורידים את החומצה או גורמים להפרשה של חומצה אורית. את ה'קולכיצין' נוטלים במקרה של התקפה קשה מאוד".
המלצה: הפחיתו באכילת ריאות
פיתרון נוסף לטיפול במחלת הגאוט היא שינוי בהרגלי התזונה: "בעבר המליצו על דיאטה דלת חלבון", אמר קרסו, "הרי ידוע שהחלבון הוא הגורם לבעיה כאשר הוא לא מתפרק. אם כן, הומלץ שלא לאכול הרבה בשר אדום, למשל. גם אלכוהול אסור לשתות ואם כן אז במידה. לעומת זאת, היום יודעים שהגוף צריך את שלושת אבות המזון - שומנים, פחמימות וחלבונים, כך שפחות נותנים חשיבות לחלבון בלבד אלא ממליצים לאכול חלבון במידה מספקת, ולא לאכול איברים פנימיים כמו כבד וריאות.
"גם המשקל הוא פקטור", הוסיף הפרופסור, "אם מורידים במשקל זה משפר את המצב. חשוב גם לשתות הרבה מים כי הם שוטפים את החומצה האורית החוצה", אמר וסיכם: "חשוב להקשיב לגוף ולדעת מה עושה טוב ומה לא עושה טוב וכך להימנע ממנו".
עריכה: מיכל דאבי
