הנדנדה של מרקו בלבול
דני דבורין על הקלות הבלתי נסבלת במעבר המהיר שבין שבחים לביקורות: "אמנם הוא המאמן, אבל קבוצתו בסך הכל בינונית"
כבר נאמר, ומתברר שכנראה בצדק, שבכדורגל שלנו אין פרופורציות. זה "או סקנדל או פסטיבל". משפט שאני לוקח הפעם למכבי חיפה.
כזכור, החודש היא גברה במשחק חוץ, במסגרת הליגה, 0:2 על הפועל באר-שבע. המאמן מרקו בלבול זכה אז למחמאות, ואפילו נאמר שאם היה מתחיל את העונה, כמאמן מכבי חיפה, היא היתה נלחמת על תואר האליפות.
בא השבוע הזה והשבחים הרבים נעלמו כלא היו. הסיבה לכך ברורה: מכבי חיפה הודחה מגביע המדינה בהפסד 1:0 בסכנין. הוא ירד כמובן כצוננים על הירוקים, עד כדי ביקורת על ההרכב שהעלה בלבול. כן, אותו מאמן, אבל הזמירות חדשות. זו בדיוק ההוכחה למה שאני יכול להגדיר כחוסר רצינות. אחרי הכל, מעבר מקיצוניות אחת לשניה, מעיד על ילדותיות.
מכבי חיפה הפסידה בסכנין בטח לא רק בגלל מרקו בלבול. אמנם הוא המאמן, אולם קבוצתו היא בסך הכל קבוצה בינונית. בעניין זה לא לטעות. האכזבה הגדולה במועדון, ושל אוהדיו, נובעת מהעובדה שדווקא בני סכנין, זו המצויה מתחת לקו האדום בליגה, היא שניפצה לחיפה את חלום הזכייה בגביע. אלא שהאמת פשוטה: פערי האיכות שבין כל קבוצות הליגה, פרט למכבי תל-אביב, אינם בשמיים. לפיכך הפסדה של מכבי חיפה אינו ברמה של הפתעה שתפיל מישהו מהכיסא.
ואם לנסות לסכם, הרי בעיני מוזר עד כמה קל מאד להרעיף מחמאות על מרקו בלבול, וממש באותה קלות להפנות אליו ביקורות. אני רק מקווה שביכולתו לסנן הגזמות – חיוביות או שליליות. כך גם יוכל לתת לעצמו דין וחשבון מאוזן על הדברים הטובים שעשה ועל אלה שעוד מוטל עליו לעשות.
